רפורמה בבורסה

18/02/2016

בשנים האחרונות סובלת הבורסה בתל אביב מירידה בכמות החברות הרשומות למסחר, ממחזורי מסחר נמוכים, ריכוזיות גבוהה  של חברות דומיננטיות ברכיבי המדד ועוד שלל בעיות. מצב זה עשוי להשתנות בעקבות רפורמה חדשה אותה מובילים בבורסה.
הרפורמה עשויה להיכנס לתוקף עוד בשנת 2016 (אך בפועל תתבצע בפעימות הדרגתיות חודשיות) ועיקריה:

הרחבת המדדים


למדד ת"א 25 יוספו עוד 10 מניות מובילות ובכך יהפוך למדד ת"א 35.
מדד ת"א 100  יהפוך למדד ת"א 125 ומדד ת"א 75 יורחב למדד ת"א 90. מדד היתר 50 יורחב ל-60 מניות (השם הזמני SME 60). בנוסף, יושקו מדדים חדשים, בהם מדד ה"בלו-צ'יפ 15" שיכלול חברות טכנולוגיה ישראליות (מדד שבעיקרו מופנה לקהל המשקיעים הזר) ומדד "150SME " שיורכב ממניות מדד ת"א 90 וממדד היתר 60 (המביא חשיפה למניות ישראליות בינונית בשווין). מטרת הרחבת המדדים היא הגדלת מחזורי המסחר והקטנת סיכון החוסכים ע"י פיזור רחב יותר של מניות. כצעדים משלימים לכך, מפחיתה הבורסה את מגבלת המשקל המקסימלית של כל מניה במדד ומגדילה את קריטריון שיעור החזקות הציבור בחברה.

 

מגבלת משקל מקסימלית


מגבלת המשקל של כל מניה במדד תוקטן. צעד זה נדרש על מנת למנוע מצב בו לחברות דומיננטיות בשוק תהיה השפעה רבה על המדד ובכך לצמצם את סיכון החוסך. למשל, במדד ת"א 25 כיום, מגבלת המשקל המקסימלית היא 10%. במדד ת"א 35 החדש מגבלת המשקל תהיה 7% בלבד. במדד ת"א 125 מגבלת המשקל תהיה 4% ובמדד ת"א 90 ויתר 60 (SME 60) 2% בלבד!

 

הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה


שיעור החזקה גבוה יותר של מניות ע"י הציבור מביא למסחר פעיל יותר ופורה יותר (למשל – אילו היה נסחרת חברה שהחזקת בעל השליטה בה הייתה כ-90%, ועוד 10% ע"י הציבור, עיקר השינוי במחירה היה נקבע ע"י פעולות שביצע בה בעל השליטה. סביר להניח עוד שפעולות אלו היו מועטות ובכך סחירות הנייר הייתה נמוכה).
כיום מינימום שיעור החזקות של חברה עומד על 25%. לאחר הרפורמה יעמוד שיעור זה על 35% (לחברות הותיקות 30%).

 

זהות ישראלית

אחד הדגשים ברפורמה החדשה היא החשיבות הרבה בזיקה של החברה הנסחרת לישראל והקפדה על קריטריון זה. ראשי הבורסה אמנם מעוניינים שזירת המסחר בארץ תשמש גם כקרקע לגיוס הון זר, ולא רק מקומי, משום שצעד זה עשוי לשפר את מחזורי המסחר ולהרחיב את מגוון החברות הנסחרות ואופיין. על פניו, זה נראה כדבר נכון לעשות, אך יחד עם זאת, חברות ללא זיקה אמיתית לישראל עשויות דווקא להזיק לבורסה יותר מאשר להועיל לה.

כדי להמחיש כיצד עשויה חברה כזו לפגוע במשקיעים ניזכר במקרה של מניית "מנקיינד" האמריקאית. זוהי חברת ביוטכנולגיה הנסחרת בבורסת נאסד"ק וביקשה להיסחר, משיקולי גיוס כספים, גם למסחר בישראל (דואלית). לאחר כניסתה למסחר בבורסה הישראלית וכתוצאה מכך, גם למדדי המניות המובילים בת"א, חוותה החברה הפסדים כבדים ומחיר המניה צנח בעשרות אחוזים (בין היתר הוגשה תביעה כנגד החברה על העברת מידע מטעה למשקיעים).
כתוצאה מכך ירדו גם תעודות הסל והקרנות החשופות לאותה מניה. מי שסבל מכך היו כלל המשקיעים שמושקעים במדד ת"א 100.

סמכות ביצועית להנהלת הבורסה


הרפורמה מאפשרת לקובעי המדיניות בבורסה לבצע שינויים מהותיים ולקבל החלטות בנוגע למניות שיכנסו למדד (או לא), שינוי אחוז המשקולת המקסימלית, מועדי ההתאמות וכדומה. סמכות ברורה וממוקדת יותר של הבורסה פירושה שיפור היעילות והביצועים שלה לאורך זמן.

לסיכום,
בשנים האחרונות ירדו מחזורי המסחר בבורסה בת"א וירדה קרנה של הבורסה. לרפורמה המתוכננת במדדים צפויה להיות השפעה חיובית על המחזורים והיא תוביל לשיפור המוצרים למשקיע. הגדלת הפיזור של המניות במדדים תושג באמצעות הגדלת מספר החברות הכלולות בכל מדד והקטנת המשקולת המקסימלית לכל חברה במדדים. להגדלת הפיזור צפויה להיות השפעה חיובית על צמצום התנודתיות של המדדים.
השינוי העתידי בהחזקות תעודות הסל וקרנות הנאמנות במניות הצפויות להיכנס ולצאת מהמדדים השונים, צפוי להשפיע על מחיריהן כתוצאה מביקושים והיצעים שייווצרו לניירות הערך השונים כחלק מההתאמות הנדרשות למבנה המדדים החדש. הרפורמה תתבצע בשלבים הדרגתיים, מדי חודש, למשך שנה, וזאת כדי לשמור על יציבות המסחר בזמן יישומה ומניעת זעזועים אפשריים.

צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

שוק ההון מידע
דלג על שוק ההון מידע
עבור לתוכן העמוד