אגרות חוב - אג"ח

אגרת חוב (אג"ח) היא אחד הכלים הנפוצים העומדים לרשות מדינה או חברה לגיוס הון. למעשה, רוכש איגרת חוב נותנת הלוואה למנפיק האיגרת תמורת התחייבות של המנפיק להחזיר את ההלוואה (הסכום ששולם בתמורה לאיגרת החוב) בתוספת ריבית (בד"כ נקבעת בשיעור או תנאים מסוימים ונקראת גם קופון) במועדים ובשיעורים הידועים מראש.

בעלי אגח של חברה הם אינם חלק מבעלי החברה בניגוד למי שרכש מניות של חברה אבל הם נחשבים לנושים בעלי עדיפות על מחזיקי מניות רגילות שלה. לכן, השקעה באגרות חוב נחשבת לרוב כבטוחה יותר מהשקעה במניות, ובוודאי כאשר מדובר על אג"ח מדינה. למרות האמור לעיל, בשונה מפיקדון, המחיר של איגרת חוב הוא דינמי ומושפע ממספר גורמים כגון שיעור הריבית במשק, משך החיים של האיגרת, רמת הסיכון להסדר חוב ועוד, לכן יש לקחת בחשבון שאגרות חוב לא תמיד מתנהגות באופן סולידי.

ניתן להרוויח מאגרות חוב בשני אופנים:

  • רווחי ריבית (קופון): הלווה מחזיר למחזיק האיגרת את סכום הקרן ובנוסף גם ריבית המוגדרת מראש. 
  • רווחי הון: האגח הוא נייר ערך אשר לרוב גם נסחר בבורסה באופן רציף. גם באפיק זה המחירים משתנים על פי התנהלות המסחר בבורסה המושפע מההיצע והביקוש ומכאן שאם המשקיע מוכר את האיגרת במחיר הגבוה מהמחיר בו הוא קנה אותה - נוצר רווח הון.

בבורסת ת"א נוכל למצוא שני סוגי מנפיקים של אגרות חוב: אג"ח ממשלתיות (שהנפיקה מדינת ישראל) ואג"ח קונצרניות (שהנפיקו חברות).

אג"ח – מונחים בסיסיים

 

·         תשואה לפדיון – כשקונים אגח, הנתון הבסיסי ביותר שיש לבדוק, הוא תשואת האג"ח לפידיון, קרי מה שיעור הרווח הצפוי למי שמחזיק את האיגרת עד לפדיון (בהנחה כמובן שלא היתה פשיטת רגל או הסדר חוב).

·         משך הזמן להשקעה (מח"מ) – משך החיים הממוצע של אגרות חוב. מועד הפרעון הסופי של האג"ח אינו משקף בצורה אמיתית את משך החיים הממוצע מכיוון שבמהלך חיי האגרת מחולקים תשלומי ריבית ויש אגרות חוב רבות המשלמות את הקרן בחלקים לאורך חיי האיגרת. על מנת לחשב את ההשפעה של השינויים בתשואה על המחיר של האיגרת, נהוג להשתמש במח"מ. תזמון התשלומים של אגרת חוב משפיע על המח"מ של האג"ח, ככל שכסף מוחזר מהר יותר המח"מ קצר יותר.

לרוב, אגרות חוב ארוכות יותר נסחרות בתשואות גבוהות יותר (עקום תשואה חיובי).

למח"מ יש אפקט מנוף על מחיר האיגרת. שינוי בתשואה כפול המח"מ מייצג בצורה טובה את השינוי הצפוי במחיר האיגרת כשיש שינוי בתשואת האיגרת. לדוגמה, באיגרת חוב עם מח"מ 5, כשתשואת האיגרת יורדת ב-2%, המחיר צפוי לעלות ב-10% (2*5) ובמקרה של עליה בתשואה ב-2%, מחיר האיגרת צפוי לרדת ב-10%.

·         מידת הסיכון של אגח – אג"ח ממשלתי או אג"ח של חברה יציבה צפויה לשלם ריבית נמוכה יותר (שתוביל לתשואה לפדיון נמוכה יותר) מאג"ח של חברה בעלת סיכון פיננסי גבוה. דירוג האג"חים יכול לתת תמונת סיכון נגישה, אך חשוב בנוסף לבדוק באופן עצמאי את דוחות החברה המנפיקה את חסינותה הפיננסית ויכולת ההחזר (תזרים, הון עצמי, התחייבויות, סיכוני סביבה ויחסים פיננסים).

משקיע שרוצה אגרות חוב סולידיות יותר, מוטב כי ירכוש אגרות חוב קצרות יותר עם רכיב ממשלתי גבוה יותר.

אג"ח ממשלתיות

 

·         מלווה קצר מועד (מק"מ) – המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל (סדרה חדשה בכל חודש). התמורה ללווים היא סכום כספי הידוע מראש ומתקבל בדיוק לאחר שנה (מועד הפקיעה), כל ערך נקוב אחד של מק"מ מבטיח למחזיק בו לקבל 100 אגורות בעת מועד פקיעתו על כל יחידה. המק"מ מונפק בניכיון כלומר בפחות מערכו הנקוב - 100 אגורות, ביום הפדיון הערך מגיע ל- 100 אגורות. הערך הכספי הנוכחי של המק"מ ביחס לערך הנקוב ומשך הזמן עד לפקיעת המח"מ משקפים את התשואה בקניית המק"מ. לדוג' מק"מ לשנה שנסחר ב-99 אגורות מגלם תשואה לפדיון של כ-1%.

שמות אגרות החוב הממשלתיות שונו לפני מספר שנים על מנת להנגיש אותם לקהל רחב יותר של משקיעים. השמות של הסדרות הישנות שהונפקו לפני שינו השמות עדיין נושאים את השמות הישנים (שחר, גליל וגילון).

·         ממשלתי שקלי או שחר - אג"ח שקלית (אינה צמודה למדד המחירים לצרכן) ומונפקת לטווח של עד 20 שנים. זו אגרת חוב הנותנת ריבית קבועה המשולמת אחת לשנה.

·         ממשלתי צמוד או גליל - אג"ח צמודה למדד המחירים לצרכן ומשלמת בנוסף גם ריבית קבועה. זו אגרת חוב המונפקת לטווח של עד 30 שנה.

·         ממשלתי משתנה או גילון - אג"ח שקלית בעלת ריבית המשתנה כל שלושה חודשים בהתאם לתשואה הממוצעת של המק"מים לתקופה של 3 חודשים.

אג"ח קונצרניות

הנפקת אג"ח ע"י חברות החלה לצבור תאוצה בישראל בשנת 2003, כאשר עד אז נראה אג"ח של חברות רק מצד הבנקים, בזק הממשלתית וחברת חשמל. כיום ניתן למצוא מאות אג"ח קונצרניות הצמודות למדד, למטבעות זרים וכמובן שקליות, חלקן בריבית קבועה וחלקן בריבית משתנה. הנפקת אגרות חוב קונצרניות, מאפשרת לחברות לקחת הלוואות מבלי להיות תלויות בבנקים בלבד ואכן שוק ההלוואות החוץ בנקאי מהווה היום נתח נכבד ממצבת החובות של החברות בישראל.

·         אג"ח קונצרני להמרה - אג"ח המונפקות ע"י חברות, אשר ניתנות להמרה בתנאים מסוימים למניות רגילות של החברה שהנפיקה אותן. אג"ח להמרה מעניקה למחזיק בהן אפשרות להנות הן מעליות במחיר המניה והן מתשואה בטוחה יחסית הנקובה על אגרת החוב.

·         סיכונים בהשקעה באג"ח  - למרות שאג"ח נחשבות לרוב כהשקעה בטוחה יותר מאשר השקעה במניות, אין אפשרות לומר כי אין בהן סיכונים. כאשר חברה ואפילו מדינה (כפי שקרה במספר מקרים בעבר) נמצאת בקשיים פיננסים וחוסר יכולת לשלם את החוב או אפילו את הריבית, מחזיקי האג"ח חשופים לסיכון של חדלות פירעון, כלומר מצב בו החוב לא יוחזר. במצב זה יכול הלווה לבקש מבעלי החוב פריסה מחודשת של ההתחייבויות (דחיית החזרים), צמצום ההתחייבויות ("תספורת") ובמקרים חמורים של פשיטת רגל החברה יכולה אף לא לעמוד לחלוטין בהתחייבויותיה (במקרי קיצון אלו יכולים בעלי החוב לנסות ולממש את נכסי החברה אם נשארו). יש לזכור כי אגרות חוב רבות הונפקו ללא שיעבוד ולכן ישנם מקרים רבים בהם בעלי חוב אחרים (לדוג' בנקים) מקבלים עדיפות על בעלי האג"ח.

אחד מהמדדים לסיכון הטמון באג"ח ניתן למצוא בתשואה או יותר נכון במרחק של תשואת האג"ח מתשואת נכסים חסרי סיכון, או בעלי סיכון נמוך. בישראל הבנצ'מרק להשוואה הן תשואות האג"ח הממשלתי.

אג"ח בתשואות מאוד גבוהות, המשקפות סיכון גבוה ואפשרות סבירה לחדלות פירעון, יקראו גם אג"ח זבל או בשם הדיפלומטי יותר – אג"ח הזדמנויות. עם זאת, הסיכון שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הוא דינמי ומשתנה לאורך חיי האג"ח, ובשל גורמים שונים, כגון שינוי מצב עסקי הגורר שינוי בדירוג האיגרת. בנוסף, גם למימד הזמן יש חשיבות וככל שאג"ח מתקרבת למועד פירעונה הסיכון הטמון בה בדרך כלל קטן.

דירוג איגרות חוב בישראל ובעולם- קיימות מספר חברות דירוג שמרבית תפקידן לבצע הערכה אובייקטיבית למידת הסיכון של אג"ח שהונפקו על ידי מדינות וחברות (בארץ אלו חברות "מעלות" ו"מדרוג"). בסיס הערכה זו הוא מידת היציבות הפיננסית של הגוף המנפיק ורמת הסבירות שהוא יעמוד בהתחייבויותיו הנקובות בתנאי האג"ח. תוצאת הדירוג היא ניתוח פרמטרים רבים כגון פעילות החברה, רמת המינוף שלה (יחס התחייבויות להון העצמי), תזרים המזומנים, ביטחונות וערבויות שהמנפיקה מספקת מול האג"ח וכן סיכונים בסביבה העיסקית של החברה. דירוג חברה גבוה יותר שווה לסיכון נמוך יותר.

בשל התשלום לחברות הדירוג על עבודתן וסיבות אחרות, לא כל החברות ואיגרות החוב עוברות תהליך של דירוג. עם זאת, אגרות חוב שאינן מדורגות טומנות בחובן סיכון גדול יותר (חוסר בהירות לגבי יכולת החברה או המדינה לעמוד בהתחייבויותיה). הדבר יתבטא בריבית גבוהה יותר שצפוי לשלם המנפיק ובתמונת המראה - תשואות האג"חים הלא מדורגות תהיינה לרוב גבוהות מאיגרות חוב זהות מדורגות.

השקעה באגרות חוב - כמו בכל תיק, גם האפיק האג"חי מושפע למעשה מההעדפות המשקיע, מטרותיו, טווח ההשקעה ומידת הסיכון שהמשקיע מוכן לקחת. לרוב המשקיע הממוצע מעוניין שחלק נכבד מתיק ההשקעות שלו יושקע באפיקים סולידיים שהתשואות בהן בטוחות יחסית. אג"ח מסוגים שונים יהוו חלק מרכזי מאפיק זה. בנוסף, אג"ח הוא כלי מצוין עבור משקיעים שרוצים להצמיד את כספם למדד המחירים לצרכן או למטבע מסוים. הצמדה כזו מתאימה למשקיעים שצופים שינוי משמעותי באותו מדד, או למשקיעים שרוצים לשמר את ערך הכסף לטובת השקעה עתידית הנקובה על פי אותו מדד או מטבע (כאשר יש חשש משחיקה בכח הקנייה של השקלים שברשותם).

בנוסף לשיקולים שהועלו כאן, נוכל להצביע על שני כללי אצבע פשוטים להשקעה נכונה בתחום האגח"ים:

  1. כאשר הריבית במשק נמוכה וצפויה לעלות מומלץ להתמקד באג"ח קצר טווח או בעל ריבית משתנה. זאת כדי לא להיפגע מהפסדי הון במקרה של העלאת ריבית ובכדי להבטיח תשואה לפדיון. 
  2. רכישת אג"ח ארוך טווח כאשר הריבית גבוהה עם פוטנציאל ירידה. זאת כדי ליהנות מהריבית והתשואה הגבוהות ובמקביל גם מרווחי הון במידה והריבית במשק אכן תרד.
צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

שוק ההון מידע
דלג על שוק ההון מידע
עבור לתוכן העמוד