הכול על מסחר במניות בבורסה

מהי הבורסה? מיהם המשקיעים בבורסה? מה התנהגות הנכסים הנסחרים בשוק ההון? מאמר זה יפרט את כל הפרטים החשובים לכם אודות המסחר במניות בבורסה.

 

מה זה בורסה?

 

למעשה, בורסה היא שוק מוסדר. הבורסה לני"ע היא שוק מוסדר למסחר בניירות ערך ונכסים פיננסים.

ניירות הערך הנסחרים בבורסה אלו חברות שביצעו הנפקה בה או לחלופין נרשמו למסחר. להנפקה בבורסה יש מספר סיבות:, למשל כשחברה רוצה לגייס כסף, אחת האפשרויות היא לפנות לציבור, כלומר - הנפקת חלק ממניות החברה תמורת כסף או גיוס באמצעות אגרות חוב שהן הלוואה שלוקחת החברה מהציבור בתמורה להחזרת הקרן בתוספת ריבית לאחר תקופה מסוימת. כללי ההנפקה והקריטריונים בהם חייב לעמוד הגוף המנפיק נקבעים על ידי הרשות לניירות ערך והבורסה. מרגע ההנפקה יסחרו ניירות הערך באופן רציף בזירת מסחר ממוחשבת והחברה הופכת למעשה לחברה ציבורית המחויבת בשקיפות מלאה כלפי ציבור המשקיעים וכן בדיווחים שוטפים לבורסה, רשות ני"ע והציבור על פי כללים מוגדרים.

חברי הבורסה מהווים את הצינור של ציבור המשקיעים אל השוק. דרך מערכות המסחר של כל חבר בורסה מוזרמות הוראות קנייה ומכירה של המשקיעים מכל הצדדים והם נפגשות בזמן אמת במחשבי הבורסה. ובהתאם מתבצעות העסקאות. העסקאות יתבצעו על פי תקנון הבורסה, לפי הכמות בה נוצר מפגש בין הקונה והמוכר. למשל, הוראת קנייה של 150 יחידות של מנייה X במחיר של 100 אגורות (באנגלית נקראת גם bid) וממולה נמצאת הוראת מכירה של 300 יחידות במחיר של 100 אגורות (באנגלית נקראת גם ask). מחשבי המסחר בבורסה יזהו שנוצרה התאמה בין ההוראות ולכן העסקה תתבצע בשער 100 (שימו לב שבבורסת ת"א שערי ניירות הערך מצוטטים באגורות) ובכמות של 150 יחידות בלבד. במקרה זה הוראת הקנייה בוצעה באופן מלא ובמערכת נראה יתרת היצע של 150 מניות באותו שער - 100 אגורות. הוראה זו תשאר פתוחה עד שיימצא קונה חדש במחיר זה או עד מועד התפוגה שלה.

כאמור, הגישה אל הבורסה היא באמצעות חברי בורסה, כמו חבר הבורסה של מיטב דש, שמפוקח ע"י הבורסה והרשות לאיסור הלבנת הון. כל משקיע שרוצה לבצע פעולות בבורסה חייב לפתוח חשבון השקעות באחד מחברי הבורסה המאושרים לכך (בארץ אלו הבנקים המסחריים, וחברי הבורסה שאינם בנקים, הנמנים לרוב עם בתי ההשקעות.

סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים הנסחרים בבורסה הם: מניות, אגרות חוב, נגזרים על נכסי בסיס שונים, תעודות סל, קרנות נאמנות, כתבי אופציות על מניות ועוד. פירוט על הניירות והמכשירים ניתן לקבל בפרק "מכשירי ההשקעה בשוק ההון"

אגב, לעיתים חברות רשומות למסחר במספר בורסות במקביל כמו למשל עשרות רבות של חברות ישראליות הרשומות למסחר בישראל וגם בחו"ל רובן בבורסות בארה"ב, לרבות אלו המכונות דואליות.

 

מיהם המשקיעים במסחר בבורסה

את המשקיעים בבורסה ניתן לחלק בצורה דיכוטומית בין משקיעים מוסדיים למשקיעים פרטיים. ה"מוסדיים" הם כל הגופים הפיננסיים המנהלים כספים בעבור הציבור כגון קרנות פנסיה, קופות גמל והשתלמות, כספי ביטוחים למיניהם וכד'. מכאן יוצא שגם אם האזרח הקטן אינו יודע שהוא חשוף להשקעות בבורסה, הרי שאם הוא מחזיק ביטוח מנהלים / פנסיה או כלי מסוג זה הרי שכספו מושקע בעקיפין בבורסה בניירות ערך שונים. הגופים המוסדיים הינם גופים גדולים מאוד ולהחלטות ההשקעה שלהם יש השפעה על השוק ומחיר הנכסים הנסחרים. 

מהצד השני עומדים המשקיעים הפרטיים - כל חברה או אדם שפותחים חשבון השקעות ומבצעים פעולות רכישה וקניית ניירות ערך בעצמם. השפעתו של משקיע פרטי בודד על השוק היא לרוב קטנה, אך במקרים בהם משקיעים רבים בוחרים באותו הכיוון, ההשפעה של הציבור על השוק מורגשת. 

התנהגות הנכסים הנסחרים בשוק ההון

ההיסטוריה מלמדת כי למרות שלאורך השנים ניכר ששוק ההון פועל בכיוון חיובי, תוך עליות ראויות לציון, עדיין אופי התנודה הוא מחזוריות של גאות ושפל כלומר תקופה ארוכה יחסית בהם מחירי המניות עולים באופן מתון ולאחר מכן מגיע משבר בו מחירי המניות יורדים במהירות. השפל, כמו הגאות, יכולים לארוך כמה שנים. גם התאוששות יכולה להיות איטית. בשנים האחרונות ראינו גם מקרים בהם היציאה ממשבר היא קצרה יחסית (לדוגמה התנהגות הבורסות בשנת 2009-2010), לפחות במשתקף משוקי ההון. 

בד"כ העליות יהיו מתונות הרבה יותר מאשר מדרון הירידות, ולכן מומלץ להיזהר מתקופות בועתיות בשווקים, בהם בד"כ מניות יתומחרו הרבה מעבר לשווין הכלכלי, אג"ח יתומחרו ללא קשר לרמת הסיכון שלהן, והסכנה לצניחת מחירים תהיה גדולה מהסיכוי להמשך עליות ללא הצדקה כלכלית. בשנים האחרונות ראינו מספר דוגמאות למחזוריות הזו: בועת הדוט קום לאחר עליות חזקות של שנתיים ולאחריה הנפילה של שנת 2000 בעיקר במגזר הטכנולוגיה (בורסת נאסד"ק), התאוששות איטית מאוד וחזרה לקו עליות ברור ב- 2004 עד שיאים יפים באמצע שנת 2007 ושוב משבר פיננסי, הפעם בקנה מידה עולמי בסוף 2008, שהביא לידי ביטוי את משבר הנדל"ן והפיננסים בארה"ב. (משבר הסאבפריים).המשקיע צריך לבדוק תמיד את הפער בין הערך הכלכלי של חברה לבין שווי השוק המתבטא בערך מניותיה. במקביל, האם תשואת אג"ח אכן משקפת את רמת הסיכון בה ואת יכולת החברה להחזיר את החוב. ניתן להניח הנחות עתידיות חיוביות על השווי והתפתחויות עסקיות בחברה, אך אסור לשגות באשליות (כפי שבעיקר ראינו בבועת הטכנולוגיה חסרת הריסון בסוף המילניום הקודם). בטווח הקצר מחיר כל נכס עשוי להיות תנודתי עקב השפעות משתנים רבים כגון: מצב רוח המשקיעים, מצב מקרו כלכלי בעולם, שינויים ואירועים בחברה ובשוק שלה, וכד'. עדין, כמשקיעים נראה בד"כ בטווח הארוך (מספר שנים) שמחיר נכס יהיה מושפע בעיקר מביצועי החברה.

 

מדדי מניות

הבורסה משיקה בד"כ מספר רב של מדדים העוקבים אחר קבוצות ניירות ערך ונכסים. מדדים מרכזיים בכל בורסה יהיו של קבוצות מניות שונות, אך נראה גם מדדים על אג"ח, סחורות ועוד. כל מדד משקלל את גודל כל נכס המרכיב אותו על פי גודלו בתוך המדד.

לדוגמא מדד הבנוי משלוש מניות שמחיריהן הם: x,y,z אינו חייב לשקלל את היחס הפנימי בו כשליש עבור כל מניה אלה לפי גודלם היחסי: 10%,40%,50% ואז הנוסחה של המדד תהיה: X0.1 +0.4*Y +0.5*Z    = שינוי מחיר המדד. עוד דוגמא בבורסה בתל-אביב – המדד המוביל, מדד ת"א 25 - מורכב ממניותיהן של 25 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר (+ תנאי סחירות כקבוע בתקנון הבורסה). גם כאן לכל חברה משקל שונה במדד, לא בדיוק על פי יחס שווי השוק.

הרכב המדדים בבורסת ת"א מתעדכן אחת לחצי שנה, בהתאם לשינויים במחירי המניות וסחירותן.

 

שלבי המסחר במניות בבורסה

ימי הפעילות של בורסת ת"א הם ראשון עד חמישי (ללא ערבי חג וחג). יום המסחר עצמו מחולק לחמישה שלבים :

  • טרום הפתיחה- הכנסת הוראות קנייה ומכירה לשם קביעת מחיר הפתיחה של המניה. הבורסה תחשב שער תיאורטי בלבד בכל רגע נתון עד קביעת שער הפתיחה. בשלב זה ניתן להזרים גם הוראות קנייה או מכירה בסכומים הקטנים מכמות המינימום המותרת בשלב הרציף. כל ההוראות בשלב זה אשר נפגשות בהוראות נגדיות במחיר שער הפתיחה, יתבצעו רק על פי שער הפתיחה והיתרות יכולות לעבור לשלב הרציף בתנאי שלא סומנו כפקודות לפתיחה בלבד(LMO).
  • שלב מסחר הפתיחה- בשלב זה מחושב שער הפתיחה של כל נייר ערך ומתבצעות כל ההוראות הרלוונטיות.
  • שלב המסחר הרציף- השלב העיקרי במסחר לאורך רוב יום המסחר אשר בו מתקיים מסחר רציף בין קונים ומוכרים. לא בכל פעם שמוזרמת בקשת קניה או מכירה מתבצעת עסקה. ביקושים והיצעים שאינם מבוצעים מיידית נשארים במחשבי הבורסה עד לביטולם/ סיום יום המסחר / סיום תוקף הפקודה. שלב זה מסתיים עם תחילתו של שלב טרום הנעילה.
  • שלב טרום נעילה- שלב זה הוא שכפול שלב הטרום פתיחה - שוב מתקיים מכרז רב צדדי ובסופו ייקבע שער אחד לכל נכס המהווה את שער הנעילה שלו.
  • שלב מסחר הנעילה- בשלב זה מחושב שער הנעילה של כל נייר ערך ומתבצעות בו כל ההוראות הרלוונטיות. במניות סחירות שער סיום היום יהיה השער שנקבע בסיום המכרז הרב צדדי שבוצע בשלב הטרום נעילה. במניות שמחזור המסחר בהם נמוך מהקריטריונים הבאים מחיר הנעילה ייקבע כממוצע משוקלל של העיסקאות האחרונות בשלב הרציף והמחיר שנקבע בשלב הטרום נעילה, על פי כללי סחירות שקבעה הבורסה במטרה להקטין עד למינימום את עיוותי השערים.
צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

שוק ההון מידע
דלג על שוק ההון מידע
עבור לתוכן העמוד