חוזים עתידיים

אבני דרך בשוק החוזים העתידיים

סביב שנת 4,000 לפני הספירה: האדם גילה את המתכת. תחילה היו אלה אבנים ירוקות אשר נהפכו לנחושת בזמן שהתיכו אותן באש. לאחר מכן, מצאו בני האדם דרך להפוך את הנחושת לקשיחה יותר על ידי ערבובה עם מתכת שנייה, נדירה יותר, הבדיל, לצורך יצירת ארד (או "ברונזה").

העת העתיקה: ברחבי המזרח התיכון התנהלו "עסקות עתידיות" לפיהן קונים מראש יבולי שדה במחיר שנקבע כבר בעת "חתימת" העסקה. הדבר קיבל ביטוי בספרות ההלכתית בשורה של דינים ותקנות. עסקות אלו נוצרו מתוך הצורך לבטח את מחירי הסחורות. שיטה זו אפשרה לאיכרים, לסוחרים ולצרכני החומרים לתכנן את פעילותם לטווח הארוך באמצעות הבטחת מחיר לסחורה.

עד המאה ה-17: זהב, כסף ונחושת (המכונה "זהב אדום") היו לאמצעים המוניטאריים העיקריים לצורכי מסחר בכל היבשות השונות. למשל, מטבע השקל המקורי, שהיה בשימוש באזור המזרח התיכון, היה תרכובת של 2/3 זהב ו - 1/3 כסף, או מטבע הפאונד הבריטי המקורי (משנת 1066) שיוצר מפאונד אחד של כסף.

אמצע המאה ה-17: בועה פיננסית בהולנד סביב מחירי הפרחים מסוג ״צבעוני" ("Tulip") במסגרתה אנשים ויתרו על חוות חקלאיות שלמות תמורת פקעת של פרח בודד.

תחילת המאה ה-18: נסחרו ביפן החוזים העתידיים הראשונים בעידן המודרני (על מחירי האורז).

אמצע המאה ה-18: 19 מתוך 20 אמריקאים הועסקו בחקלאות. מאתיים שנה מאוחר יותר היחס ירד ל 1 מתוך 20 כדי להאכיל אוכלוסיה גדולה פי כמה ולהפוך ליצואנית המזון הגדולה בעולם.

אמצע המאה ה-19: החוזים הראשונים שהחלו להיסחר בשיקאגו (CBOT) היו על מוצרי חקלאות שונים, וזאת על רקע הגידול בתעשיית החקלאות בארה"ב. החוזה הראשון שנסחר היה על מחירי התירס. נוכח מקרים של אי-עמידה בהתחייבות, הבורסה לחוזים עתידיים על תבואות החלה בשנת 1865 לדרוש ביטחונות מהצדדים לעסקה.

סוף המאה ה-19: באנגליה, אשר הובילה את המהפכה התעשייתית, החלו להיסחר חוזים על מתכות תעשייתיות שונות (בבורסת ה-LME).

שנת 1972: בורסת החוזים העתידיים השנייה בשיקאגו (CME) השיקה את החוזים העתידיים על שבעה צמדים של מטבעות עיקריים, ובכך הם הפכו לחוזים העתידיים הראשונים על סחורה שאינה פיזית, אלא רק פיננסית. שלוש שנים לאחר מכן, הבורסה המתחרה בשיקאגו (CBOT) השיקה חוזים עתידיים על אג"ח של ממשלת ארה"ב. למרות שהחוזים על סחורות הקדימו את זמנם של החוזים על נכסים פיננסיים, עם הזמן דווקא החוזים על נכסים פיננסיים הפכו לפופולאריים הרבה יותר. כיום, על-אף העלייה במחזורי המסחר בחוזים עתידיים על סחורות, את עיקר נפח המסחר מרכזים החוזים על נכסים פיננסיים, ולא על סחורות.

שנת 1973: בורסה נוספת נפתחה בשיקאגו (CBOE) אשר השיקה את המסחר באופציות. במקביל פרסמו פישר בלאק, מירון שולץ ורוברט מרטון נוסחת תמחור לאופציות שהפכה לבסיס מוסכם על-ידי כל שחקני האופציות בשווקים הפיננסיים. 

שנת 1974: הקונגרס האמריקני הקים מוסד פיקוח בשם Commodity Futures Trading Commission (CFTC) המפקח על המסחר בנגזרות.

שנת 1979: בשנת 1973 החלה משפחת האנט, שנחשבה לאחת המשפחות העשירות בארה"ב, לרכוש מתכות יקרות. מאחר שרכישת זהב נאסרה על משקיעים פרטיים, הם בחרו לרכוש כסף. שש שנים לאחר מכן, ביחד עם עוד כמה משקיעים ממדינות המפרץ, הם החזיקו בבעלותם יותר מ-200 מיליון אונקיות כסף, השווים למחצית מהיצע הכסף העולמי. כתוצאה מרכישות אלו זינק מחיר הכסף מ-2$ לאונקיה ליותר מ-50$ לאונקיה במהלך אותן שנים. לאחר התערבות של הרשויות, שינתה בורסת המתכות היקרות בניו יורק (COMEX) את כללי המסחר, ובתגובה החלו המחירים לרדת. ב-27 במרץ 1980 צנח מחיר הכסף ב – 50% ביממה אחת!

שנת 1982: בלונדון נפתחה בורסה נוספת (LIFFE), ובשנת 1996, אחרי איחוד עם ה- LCE, החלה לסחור בחוזים עתידיים על סחורות. בשנת 2002 נקנתה הבורסה האנגלית על-ידי בורסה אירופאית (EURONEXT) אשר מתחרה בבורסה האירופאית המובילה (EUREX).

שנת 1993: חברת MG Refining & Marketing הפסידה כ- 1.5 מיליארד $ מביצוע שגוי של עסקות גידור על מחירי האנרגיה.

שנת 1999: מחירי הנפט נסחרו במחיר שפל של סביב 10$ לחבית.

שנת 2004: מחירי הנפט נסחרו במחיר של יותר מ – 50$ לחבית (כפליים ממחירם שנתיים קודם לכן).
במחירים ריאליים עדיין לא נשברו השיאים שנקבעו בזמן מלחמת יום כיפור, מלחמת איראן-עיראק ומלחמת המפרץ בשנת 1991 (כאשר חבית נפט נסחרה בשווי ערך של למעלה מ - 60$  ,100$ ו- 55$  בהתאמה).

שנת 2005: בבורסת המתכות התעשייתיות בלונדון (LME), הושקו חוזים על מוצרי הפלסטיק. בשלב זה מדובר בשני חוזים: האחד, על מחירי הפוליאתילן, והשני, על מחירי הפוליפרופילן.

שנת 2006: לאור הריבית הנמוכה ו"שוק השוורים" של השנים האחרונות, גדלו במידה ניכרת סכומי ההשקעה בשוקי הסחורות. במדינות רבות, כולל ישראל, בתי השקעות משיקים קרנות נאמנות ותעודות סל על סחורות.

שנת 2007: זירת המסחר הפעילה ביותר היא זו המרכזת את החוזים על מוצרי האנרגיה. עיקר המסחר מתנקז לבורסת הסחורות בניו יורק (NYMEX). בנוסף, יש מגמה חזקה של מעבר למסחר אלקטרוני. יותר מ- 95% ממחזורי המסחר מתרכזים בארבע מדינות על-פי הסדר הבא: ארה"ב, יפן, סין ואנגליה. כמו-כן, חל גידול חד בהיקף השימוש בנגזרות על סחורות.

שנת 2008: הגאות העולמית במחירי הסחורות  של שנת 2008 תודלקה בעיקר מביקוש מוגבר ממדינות מתפתחות כגון סין והודו ומספקולציה שלוחת רסן שווי סכום העמדות הפתוחות בשווקים העתידיים השונים גדל ל - 81$ טריליון בסוף מרץ 2008. בועה זאת התפוצצה בסוף שנת 2008 בצורה מקיפה וגרמה לירידת מחירים חדות. למרות המפלה הכוללת בשווקים, אפיק ההשקעה Managed Futures  היה היחיד שהפיק תשואה חיובית למשקיעים (~18%), בנוסף, בורסת ה – CME שהתמזגה עם CBOT ב - 2007, רכשה את בורסת ה- NYMEX שבניו יורק והפכה לבורסת החוזים העתידיים הגדולה ביותר בעולם.

שנת 2010: סך ההשקעה בסחורות חצה לראשונה 300 מיליארד $. בשל שינויי אקלים קיצוניים ברחבי העולם (שרפות ברוסיה, שיטפונות בסין ופקיסטן ושרב כבד באוסטרליה, ארגנטינה וארה"ב) מחירי הסחורות החקלאיות קופצים בעשרות אחוזים.

שנת 2050: על פי תחזית האו"ם אוכלוסיית כדור הארץ תגדל לכ-9 מיליארד, ביחס לכ-7 מיליארד כיום ול- 2.5 מיליארד בשנת 1950. בנוסף, על פי נתוני האו"ם, בתחילת המאה ה-20 פחות מ – 15% מתושבי הארץ התגוררו בערים כאשר שיעורם גדל לכ-50% כיום, והצפי הוא שתהליך האורבניזציה ימשך ושיעור המתגוררים בערים יהיה גבוה מ – 60% כבר בשנת 2030. תהליכים אלו עשויים להוביל לעלייה חדה במחירי חומרי הגלם. 

חוזה עתידי ( Financial Futures )

חוזה עתידי הוא חוזה סטנדרטי המפרט התחייבות לרכישה או למכירה של כמות נקובה כלשהיא של סחורה במקום מסירה מוגדר, במועד עתידי מוגדר, ובמחיר שנקבע בעת ביצוע העסקה בבורסת חוזים עתידיים. הקונה מתחייב לשלם למוכר את תמורת הסחורה במועד המסירה. המוכר רשאי לבחור ולקבוע את היום המדויק בחודש שבו יעביר את הסחורה לקונה, ויקבל ממנו את תמורתו. חודשי המסירה תואמים את המועדים בשנה שבהם מחזור העסקים בסחורה הוא הגדול ביותר. מאחר שהסוחרים מתחייבים התחייבויות ארוכות טווח, ומאחר ששני הצדדים לחוזה אינם מכירים זה את זה, אחראית מסלקת הבורסה כלפי המוכרים שיקבלו את הסכום המגיע להם, וכלפי הקונים שיקבלו את הסחורה שרכשו. המסלקה דורשת מהקונים ומהמוכרים של חוזי סחורות עתידיים להפקיד תשלום מראש להבטחת קיום ההתחייבויות בגין החוזים שקנו או מכרו. גובה הביטחונות הראשוניים (Initial Margin) נע בין 5 ל- 20 אחוז מן הערך הכולל של החוזה (מספר היחידות כפול המחיר ליחידה). כדי לשמור על רמה זו של ביטחונות מקפידה המסלקה באמצעות הברוקרים החברים בה על התחשבנות כספית יומיומית ביחס למחיר המקורי (Mark to Market). אם נצבר הפסד והחשבון יורד מתחת לרמת הסף, נדרש הלקוח להפקיד מזומן ולהשלים את יתרתו במקדמות אחזקה (Maintenance Margin) עד גובה המקדמה הראשונית. זה המקום לציין כי הבורסות מאפשרות לבצע עסקות בהיקפים קטנים יותר באמצעות חוזי מיני (Mini-Contracts), אולם יש לבחון את הכדאיות של עסקות אלה בהתחשב בעמלות הביצוע הגבוהות ביחס לנפח העסקות.

 

אופציות ( Financial Options )

קהלי היעד של האופציות:

--> חברות או אנשים פרטיים הזקוקים לגידור מפני עליית/ירידת מחיר סחורה כלשהיא ומשאירים לעצמם את 
     הזכות ליהנות מירידת השער או מעלייתו.

--> משקיעים המחפשים ליהנות מעליית/ירידת מחיר של סחורה כלשהיא, ומעוניינים בהפסד מוגבל במידה 
     שהשער ירד/יעלה.

תיאור המוצר:

אופציה היא חוזה, המקנה למחזיק בה זכות, ללא התחייבות, לקנות או     
למכור חוזה עתידי על סכום קבוע בסחורה מסוימת. אורך חיי האופציה (הזמן שיחלוף עד למימושה) ומחיר 
החוזה שלפיו יחליפו הצדדים את החוזה העתידי קבועים ומוגדרים מראש.

שני הצדדים לחוזה האופציה הם רוכש האופציה וכותב האופציה. רוכש האופציה קונה מכותב האופציה  
התחייבות, לפיה ימכור לו כותב האופציה או יקנה ממנו, כמות מסוימת קבועה מראש של חוזים עתידיים, לפי דרישת רוכש האופציה. זכות הרוכש מתקיימת לאורך תקופת זמן שנקבע מראש, עד למועד פקיעת האופציה. רוכש האופציה יכול לממש את האופציה רק בתום התקופה (אופציה אירופאית).

תמורת הזכות לביצוע הרכישה או המכירה משלם הרוכש לכותב האופציה סכום כסף חד-פעמי (פרמיה), בעת רכישת האופציה. ניתן להוזיל את הפרמיה על-ידי קניית אופציה "מחוץ לכסף", אשר תגרום להוזלת הפרמיה. בדומה לביטוח רכב, הוזלה של ההשתתפות העצמית במקרה של הפעלת הביטוח מקטינה את הסכום שאפשר לתבוע מן הביטוח במקרה של תאונה.

חשוב לציין, כי במכירת אופציה יש צורך בביטחונות בדומה לרכישת חוזה עתידי.

יתרונות:

רכישת אופציה מבטחת את קונה האופציה מפני שינוי במחיר הסחורה ללא התחייבות למימוש.
ההפסד המקסימאלי בעסקת אופציה מוגבל עד לגובה הפרמיה ששולמה בעת רכישת האופציה.
ניתן לבחור כל שער ומועד ובתנאי שיום הפקיעה הנו יום ערך. קניית אופציות אינה דורשת ביטחונות.

 

 

בבורסות אפשר לקנות חוזים עתידיים ואופציות לא רק על סחורות אלא גם על נכסים פיננסיים שונים (למשל מדדי מניות, אגרות חוב, מטבעות ועוד).

מלבד האפשרות לרכוש חוזים או אופציות סטנדרטיים בבורסות השונות, אפשר לפנות לאחד מ"עושי השוק" ולבצע מולו עסקה התפורה לצרכים הספציפיים שלנו (סוג הסחורה, מועד מימוש, כמות וכו'). עסקות אלה מכונות עסקות "מעבר לדלפק" (Over The Counter או בקיצור OTC). 

 
 
למידע נוסף בנושא ניתן למצוא בקטגורית: מסחר יומי
צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

שוק ההון מידע
דלג על שוק ההון מידע
עבור לתוכן העמוד