המצפן השבועי - סקירה ישראל 14.11.2010/ כלכלני מיטב

אופטימיות לגבי עמידה ביעד הגירעון עד 2012 אחר כך סימני שאלה

 

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר את מסגרת התקציב לשנתיים הבאות, לפיה הגרעון של הממשלה בשנים 2011 ו-2012 מגיע לכדי 3.0% ו-2.0% מהתוצר, בהתאמה. גירעונות אלו מבוססים על הנחת צמיחה של 3.8% ב-2011 ו-4% ב-2012. השבוע פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל, ניתוח משלה להצעת תקציב הממשלה לשנתיים אלו. בנוסף, ניתנה התייחסות לשנים הבאות, לאור תוואי הגרעון הנוכחי של הממשלה ותחזית הבנק לשנים אלה.

מניתוח התקציב עולה כי, הבנק צופה שהגירעון בשנת 2011 יהיה נמוך במעט מהיעד הממשלתי ויעמוד על 2.8% תוצר, כאשר הגירעון ב-2012 יהיה גבוה מהיעד הממשלתי, ברמה של 2.3% תוצר. הפער בין הגרעון החזוי על פי בנק ישראל, לזה של האוצר נובע בעיקר מהצפי לשיעור הגידול הריאלי של הכנסות המדינה ממסים. בשנת 2011, בנק ישראל צופה גידול של כ-7.7% בהכנסות ממיסים, לעומת 2010, בעוד שהממשלה חוזה עליה קטנה יותר של 6.9%.

בשנת 2012 קורה ההיפך ותחזית בנק ישראל להכנסות ממיסים היא מעט פחות אופטימית מזו של הממשלה. הסיבה לכך היא שבבנק ישראל מאמינים כי השפעת היציאה מהמיתון תמצה את עצמה כבר ב-2011 שיעור התרחבות הכנסות המדינה ממיסים יהיה צנוע מזה שמעריכים במשרד האוצר. במבט רחוק יותר, לפי יעדי הממשלה, יעד הגרעון ב-2013 יעמוד על 1.5% מהתוצר ובשנים העוקבות על 1% מהתוצר.

בבנק ישראל מעריכים יעדים אלו יושגו רק אם המשק הישראלי יצמח בקצב של 4.8% בשנים הללו. מעבר לרמת הצמיחה, חוששים בבנק כי הממשלה תתקשה לעמוד ביעדים אלו עקב 2 סיבות. מחד, אפשרות הקיצוץ בתקציב בשנים אלה הינה מוגבלת, מאידך ההפחתה המתוכננת בשיעור המס תפגע בהכנסות. לפי החקיקה הקיימת, צפויה הפחתה ניכרת בשיעורי המס בשנת 2013. זאת, בעיקר בגין הפחתה נוספת של מס ההכנסה על יחידים והפחתת מס חברות בין השנים 2013 עד 2016. בנוסף גם שיעור המע"מ צפוי לרדת בשנת 2013. כתוצאה מכך, צפוי הגירעון לגדול ב-2013 לעומת 2012 ולהגיע ליותר מ-2.5% מהתוצר.

 יתר על כן, בשל הפחתות המסים המתמשכות צפוי הגירעון להמשיך ולגדול עד 2015. התייחסות נוספת, בניתוח שערך בנק ישראל, היתה לסך צרכי המימון (תשלומי הקרן המגיעים לפדיון בתוספת הגרעון התקציב) לשנת 2011 של ישראל ושל מדינות מפותחות נבחרות. סך צרכי המימון יכול לשמש כאינדיקציה של נטל החוב, כלומר ככל שצרכי המימון גבוהים יותר, כך חלק גדול מהתקציב יופנה בעתיד לשירות החוב. בהשוואה למדינות אחרות ישראל נמצאת במצב טוב יחסית למדינות מפותחות אחרות.

 

מטבע חוץ

בנק ישראל פרסם השבוע את יתרות מטבע החוץ שבידו לחודש אוקטובר 2010. מהפרסום עולה כי סך יתרות מטבע החוץ שהבנק מחזיק מסתכמות בכ-70 מיליארד דולר. בסוף חודש פברואר 2008, לפני התערבות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ, הסתכמו יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל בכ-28.5 מיליארד דולר. בחודש מרץ של אותה שנה, החל בנק ישראל להתערב באופן ישיר ורכש עד היום מטבע חוץ בהיקף של כ-42 מיליארד דולר.

כלומר יותר ממחצית מיתרות מטבע החוץ של בנק ישראל היום, הם תוצאה של מדיניות ההתערבות בשוק מטבע החוץ, שהחלה בחודש מרץ של שנת 2008. בחודש אוקטובר חל גידול של 3.35 מיליארדי דולרים ביתרות מטבע החוץ לעומת החודש הקודם. עיקר העלייה נובע מרכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במהלך המסחר בסך של 3.375 מיליארדי דולרים. היקף ההתערבות בחודש זה היה גבוה בכ-2 מיליארד מהממוצע החודשי, מאז מועד תחילת ההתערבות. למעשה, זוהי ההתערבות השנייה בגודלה מאז החל בנק ישראל את המדיניות.

עם זאת, ההתערבות בחודש אוקטובר לא הצליחה למנוע לחלוטין את הייסוף בערכו של השקל שהתחזק מול הדולר בשיעור של כ-0.8% (הגם נחלש מול האירו ב-0.7%). כתוצאה ממגמה מעורבת זו, מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל (שער החליפין הנומינלי האפקטיבי), שמר השקל על רמה דומה לזו שהייתה בחודש ספטמבר. מתחילת שנת 2010 התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-3.7% ומול האירו בשיעור של כ-7.7%. מול מטבעות שותפות הסחר של ישראל (שער חליפין נומינלי אפקטיבי) התחזק השקל, בשיעור של כ-3.6%.

המסחר בשוק מטבע החוץ רשם בחודש אוקטובר רמת פעילות גבוהה במיוחד. לראיה, נפח המסחר הסתכם בחודש אוקטובר בכ-135 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-86 מיליארד דולר בחודש ספטמבר ולממוצע חודשי של כ-100 מיליארד דולר מינואר עד ספטמבר השנה. פרוטוקול דיוני החלטת הריבית לחודש נובמבר 2010

כזכור, בסוף החודש שעבר, בנק ישראל החליט להותיר את הריבית לחודש נובמבר 2010 ללא שינוי, ברמה של 2.0%. בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הנגיד, מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים – דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם. השבוע, פורסם הפרוטוקול של הדיונים המוניטריים בבנק ישראל טרם החלטת הריבית. כידוע, בדיון בפורום המצומצם, ארבעה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש נובמבר, כל חברי ההנהלה המליצו להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 2%. בדיון עלו הדברים הבאים:

(1) האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחרונים נמצאת מזה כחמישה חודשים בתוך היעד וצפויה להישאר בתוך היעד גם בחודשים הקרובים. מנגד, ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנגזרות משוק ההון ואלו של החזאים נמצאות בקרבת הגבול העליון של יעד המחירים. הגורם העיקרי לאינפלציה במשק בשנה האחרונה היה רכיב מחיר הדיור (שכר דירה). רכיב זה, הינו הגורם המרכזי לכך ששיעור האינפלציה צפוי להיות גבוה ממרכז תחום היעד בשנה הקרובה. זאת, כאשר קיים גם חשש לעלייה במחירי הסחורות בעולם.

(2) לגבי ההתפתחויות בשוק הדיור. המשיכו המחירים לעלות על רקע התרחבות מהירה של האשראי לדיור. העלייה במחירי הדירות מוסברת בהתאמה איטית של היצע הדירות לצד השפעת הריבית הנמוכה. בדיון צוין, כי בשלושת החודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בקצב הגידול של אשראי זה. עם זאת, הדגישו המשתתפים כי קיימים לחצים להמשך עליות במחירי הדיור. על רקע מצב דברים זה ובהמשך לפעולות קודמות שנקט בנק ישראל, הוציא המפקח על הבנקים טיוטת הוראה לבנקים המורה להם להגדיל את הקצאת ההון בגין הלוואות לדיור במינוף גבוה שהועמדו בריבית משתנה.

(3) צוינו אינדיקטורים שנוספו החודש, המצביעים על התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה המשקף בעיקר את הירידה בייצוא, תוך עליה באי הודאות ביחס להתמדת הצמיחה שנובעת מאי ודאות בביקושים העולמיים.

(4) במהלך הדיון נסקרו ההתפתחויות בעולם וצוין כי צפויה הרחבה כמותית נוספת במספר בנקים מרכזיים מובילים במדינות מפותחות, במיוחד בארה"ב, אנגליה ויפן רמות הריבית במשקים המובילים אינן צפויות להשתנות עד לרביע השלישי של 2011. בסיכום, לנוכח החלטת בנק ישראל לנקוט בצעד המקרו- יציבותי (ההוראה על הפיקוח על הבנקים), והשלכותיו של צעד זה על האינפלציה, ולאור הסימנים להתמתנות בקצב הצמיחה, החליט הנגיד להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 2 אחוזים במבט לחודשים הקרובים, גם הפעם מתייחסים בבנק ישראל להחלטה זו כעקבית עם הבאת הריבית לרמה "נורמאלית".

כתוצאה מכך, אנו לא רואים בעצירה זו כסימן לסוף העלאות הריבית, שהרי רמתה של הריבית בניכוי האינפלציה היא אפסית (או שלילית ביחס לאינפלציה הצפויה) ולכן היא אינה מתאימה לקצב הצמיחה של המשק, גם אם הוא מתמתן קמעה. לעת עתה, נראה כי אין גורם ממשי אשר מאלץ את הבנק המרכזי להגיב. אמנם, מחירי הדירות ממשיכים להתייקר וברור כי צעדי המנע של הבנק ושל הפיקוח על הבנקים לא יביאו להתקררות הענף באופן מיידי, אך העלאת הריבית לא בדיוק תסייע. נהפוך הוא, העלאת ריבית בכדי לצנן את שוק הדיור עלולה לצנן את כל המשק מעבר לנדרש ולהביא לתוצאות לא רצוניות.

כמו כן, בשבועות האחרונים העולם עובר מהלך נוסף של הרחבות מוניטריות (יפן וארה"ב) ולכן די קשה להעלות את הריבית בתקופה זו. לאור כל אלו, אנו מצפים כי גם בחודש דצמבר יבחרו בבנק המרכזי שלא לשנות את גובה הריבית. בהתייחס לשנת 2011 אנו מצפים לכדי המשך הריסון המוניטרי, בקצב צנוע של העלאה אחת כל שלושה חודשים. אנו מעריכים כי העלאת הריבית הבאה תהיה רק בשלהי הרבע הראשון של 2011 ובסופה זו תגיע לרמה של 3%.

ההסתדרות מנגד, התחייבה לשמור על שקט תעשייתי במשק עד לסיום התקציב הדו-שנתי בדצמבר 2012. על אף גודלה של תוספת זו, (הערכה של כ-8 מיליארד ש"ח) לא כל הנטל ירשם לשנים 2011 -2012. חלק לא מבוטל של התוכנית יועמס כבר השנה. לדוגמא, המענק החד-פעמי בגובה של 2,000 ש"ח, ל-750 אלף עובדי הציבור (1.5 מיליארד ש"ח). לכך, תהיה השפעה שלילית על הגירעון ב-2010. בהתאם, אנו משנים את הערכת הגירעון הפיסקלי בשנה זו מ-4% לכדי 4.3%. ביחס לשנים הבאות ההשפעה תהיה מצומצמת יותר הואיל ולאוצר ישנן די דרגות חופש טרם פריצת הגירעון. לדוגמא, ניתן לשנות סדרי עדיפויות.. לפיכך, לעת עתה הסכם השכר אינו מסכן את הערכתנו לגבי עמידה של האוצר ביעד הגירעון לשנים 2011 ו-2012, 3% מהתוצר ו-2% מהתוצר, בהתאמה.

 

מה עוד היה השבוע בזירת המאקרו?

השכר הממוצע לשכיר ישראלי בחודשים יוני-אוגוסט 2010, עלה במחירים קבועים ב-3.7% (נתוני מגמה). מספר משרות השכיר התרחב ב-2.4% בחישוב שנתי (נתוני מגמה) בחודשים אלה. יציאות ישראלים לחו"ל, בחודשים ספטמבר–אוקטובר (חודשי החגים), נרשמו 848 אלף יציאות לחו"ל, עלייה של 6% לעומת 2009 (798 אלף יציאות) ועלייה של 3% לעומת 2008 (821 אלף יציאות). יצוין כי ב-2008 ו-2009 חג הסוכות חל בחודש אוקטובר, ואילו השנה כל חגי תשרי חלו בספטמבר. כניסות מבקרים לישראל. בחודשים ינואר-אוקטובר, 2010, נרשמו כ-2.9 מיליון כניסות מבקרים לישראל, עלייה של 27% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2009. בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2008 נרשמה עלייה של 12% בכניסות המבקרים.

סחר חוץ - בחודש אוקטובר 2010, הסתכם יבוא הסחורות ללא אוניות, מטוסים ויהלומים ב-4.5 מיליארד דולר (מנוכה עונתיות). יצוא הסחורות ללא אוניות, מטוסים ויהלומים הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר (מנוכה עונתיות). הן ביבוא, והן ביצוא נרשמה עליה לעומת החודש הקודם, כאשר היצוא רשם עליה צנועה יותר. הגירעון המסחרי הסתכם השבוע ב-1.2 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, מנוכה עונתיות).

גרעון הממשלה, בחודש אוקטובר הסתכם ב-2.4 מיליארד ש"ח בפעילותה התקציבית. הגירעון נבע בעיקר מגידול ניכר בהוצאות. יתר על כן, ראוי לציין כי היקף ההכנסות היה גם כן איתן. מתחילת השנה עד אוקטובר, מסתכמת הפעילות התקציבית בגירעון של 15.9 מיליארד ש"ח מתוך כ-42.9 מיליארד ש"ח בתכנון התקציבי השנתי המקורי ולעומת גירעון של 25.9 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2009 עד אוקטובר 2010) ירד ל-29.9 מיליארד ש"ח לעומת 30.3 מיליארד ש"ח בחודש הקודם.

 

שוק האג"ח

שבוע המסחר האחרון, בשוק הסולידי של תל אביב התנהל במגמה שלילית, כאשר כל מדדי איגרות החוב בבורסה המקומית רושמים ירידות מחירים. כך, מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות איבד מערכו 1.1% ומדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות רשם ירידה של 0.5%. בקרב המדדים הקונצרניים, התל-בונד 20 ו-60 ירדו, כל אחד ב-1.3%, התל-בונד 40 השיל 1.2% מערכו. גם התל-בונד השקלי רשם ירידת מחיר של 1.1%. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות הציגו ירידות מחירים לאורך כמעט כל העקום, אשר התרכזה בעיקר באגרות הארוכות.

 בסיכום שבועי, איגרת החוב הנפדית בעוד כשנתיים (גליל 5427) רשמה ירידת מחירים של 0.3%, ואגרת החוב שנפדית בעוד כעשר שנים (גליל 5903) רשמה ירידה חדה של 1.6%. תלילות העקום הממשלתי הצמוד (הפער שבין 10 שנים ל-2 שנים) עלתה בשבוע שחלף ב-1 נ"ב, זאת כתוצאה מעליה של 17 נ"ב בתשואה לפדיון על איגרת חוב לשנתיים, ועליה של 18 נ"ב בתשואה לפדיון על איגרת חוב לעשר שנים.

בדומה לאגרות החוב הממשלתיות הצמודות, גם אגרות החוב הממשלתיות השקליות רשמו בשבוע האחרון ירידות מחירים. גם באיגרות אלה, עיקר ירידות המחירים התרחשו באיגרות הארוכות. בסיכום שבוע, איגרת החוב הצפויה להיפדות בעוד כשנתיים (ממשלתי שקלי 0312) רשמה אי שינוי במחירה בעוד שהאיגרת הארוכה (ממשלתי שקלי 0120) רשמה ירידת מחיר של 1.2%. החלק הארוך של העקום הממשלתי השקלי הוא זה שהוביל את עיקר הירידות במדד האיגרות הממשלתיות.

זאת, על רקע שני כוחות שפעלו עליו יחד לשלילה. הראשון היה החשש מפני המשמעת הפיסקלית, על רקע ניתוח בנק ישראל לאי-עמידה ביעד הגרעון בשנים 2013 ואילך. בנוסף, נרשמה ירידה במחירי איגרות החוב ל-10 שנים מארה"ב. הפסדי ההון שנרשמו באיגרת החוב האמריקאית ל-10 שנים. ה-UST ל-10 שנים נסחרה ביום ה' בצהריים (שעון ישראל) בתשואה לפדיון של 2.62%, בהשוואה ל-2.49% ביום ה' לפני שבוע (עלייה של 13 נ"ב בתשואה לפדיון, במהלך השבוע). עלייה בפער התשואה מול הUST, תוך כדי עליית תשואות - פער התשואה שבין ה-UST ל-10 שנים לבין ה-120 גדל בסוף השבוע לכדי 183 נ"ב, לעומת 181 נ"ב לפני שבוע.

באופן בסיסי, היינו מצפים כי עליית תשואה בארה"ב תביא בישראל לכדי מהלך דומה, אך צנוע ממנו (כלומר, צמצום של פער התשואה). אולם, העובדה כי נרשמה עלייה בפער (תוך עליית תשואות) מצביעה על כך שגם גורמים מקומיים השפיעו על מגמות המסחר בשוק המקומי. עקב עליית התשואה לפדיון בטווחים הארוכים בצורה חדה יותר מהקצרים, תלילות העקום הממשלתי השקלי (הפער שבין 10 שנים ל-2 שנים) עלתה ב-9 נ"ב במהלך השבוע, לרמה של 1.95%. המגמה השלילית שנרשמה השבוע באיגרות הצמודות הארוכות והשקליות הארוכות הותירו את הציפיות האינפלציוניות בטווחים הארוכים ללא שינוי ברמה של 2.86%. הציפיות האינפלציוניות לשנתיים ירדו ב-6 נ"ב (3.12% בסוף השבוע).

נראה כי הירידה בציפיות האינפלציוניות בטווח הקצר נובעת מהכרה בשוק כי האינפלציה לא תהיה מעל היעד של בנק ישראל. דברי הנגיד השבוע כי ימשיך להלחם להורדת מחירי הדיור תמכה בירידות אלה. מעניין לשים לב כי גם לאור העובדה כי השקל נחלש השבוע מול הדולר ב-1.5%, כוחות השוק האחרים מנעו מעובדה זו להביא לעליה בציפיות האינפלציה. החשש מפני יכולת הפירעון של מדינות הפריפריה האירופיות הביאה בשבועות האחרונים לפרמיית הסיכון בשווקים מתעוררים לרשום עלייה. כך, פרמיית ה-CDS של ישראל עלתה השבוע ב-2 נ"ב לעומת סוף השבוע שעבר. להערכתנו, עלייה זו, התרחשה על רקע הלך הרוח הפסימי השורר בעולם ולאו דווקא עקב דיווח מאקרו כלכלי בעייתי בארץ. . נציין, כי קיים מתאם חיובי בין רמת התשואה לפדיון של אגרות חוב ממשלתיות לבין העלייה בפרמיית ה-CDS. לדוגמא, אגרות החוב ביוון, שה-CDS שלה עלה השבוע ב-10 נ"ב, רשמו עלייה בתשואה לפדיון של 38 נ"ב. באפיק הקונצרני, בהתאם למגמה בשוק, נרשמו בשבוע האחרון ירידות מחירים, שהיו ברוב המקרים אף מעבר למתרחש באפיק הממשלתי.

 

הפער בין מדד התל-בונד 20 לאיגרות הממשלתיות הצמודות גדל השבוע ב-7 נ"ב בעוד שהפער בין התל-בונד 40 לאיגרות הממשלתיות הצמודות קטן ב-2 נ"ב. הפער בין התל-בונד השקלי לממשלתי השקלי התרחב השבוע ב-11 נ"ב. בראיה לתקופה הקרובה, עדיין יש להערכתנו עדיפות לאפיק השקלי, הואיל והציפיות האינפלציוניות בשוק הן גבוהות מאוד, בהשוואה להערכת האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים (2.3%). כמו כן, על רקע המימושים ותוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב (צפויות רכישות בהיקף של 105 מיליארד דולר בחודש נובמבר), ישנה עדיפות לאיגרות בעלות מח"מ ארוך.

 

***מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

 

צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

פעיל ואינו מוצג
דלג על פעיל ואינו מוצג
עבור לתוכן העמוד