המצפן השבועי - סקירת ישראל - 17.10.2010/ רון אייכל

בנק ישראל מספק תחזית אופטימית לצמיחת ענפי המשק

בנק ישראל פרסם לאחרונה את תחזיתו לצמיחה של ענפי המשק השונים לשנה הנוכחית ולשנת 2011. בשונה מהתחזית המבוססת על המקורות והשימושים במשק, תחזית זו מבוססת על ידי מתן אמדן נפרד ל-11 ענפי המשק. על פי תחזית זו, התוצר של הסקטור העסקי צפוי לצמוח השנה בכ-5.7% (במונחים ריאליים). ענף התעשייה וענף הנדל"ן והשירותים העסקיים, שלהם משקל של כ-45% מהתוצר העסקי, הם מנועי הצמיחה העיקריים אשר יביאו לעלייה בתוצר העסקי השנה, כתוצאה מהתרחבות ממוצעת של כ-7.3%.
נזכיר, כי הייצור התעשייתי גדל ב-11.7% (במונחים נומינליים) בחודשים ינואר-יולי השנה, לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. חשוב לציין כי בהשפעת קצב ההתרחבות המהיר של הצריכה הפרטית ברביע השני, והגיע לרמה של 9%, בעיקר כתוצאה מגידול מואץ בצריכת מוצרים בני קיימא, ענף המסחר יתרחב השנה בקצב של 5.7% (הענף המהווה כ-12% מסך התוצר העסקי).
בתחום הפיננסים (המהווים כ-17.2% מסך התוצר העסקי) תרשם השנה התרחבות ריאלית של 4.2%. ענף התחבורה והתקשורת המהווה כ-10.9% מסך התוצר העסקי צפוי לצמוח ב-5.3%. באופן כללי, נראה כי ההתאוששות הכלכלית והצמיחה היפה שנרשמה במשק בשנה האחרונה לא פסחה על אף אחד מענפי המשק. על פי התחזית, כלל ענפי המשק צפויים להשלים צמיחה הגבוהה מ-2% עד סוף השנה. ביחס לשנת 2011, התחזית הינה מעט פחות אופטימית, אך רחוקה מלהיות פסימית. בבנק ישראל מצפים לעליה של התוצר העסקי בגובה של 4.4%. למעט ענף הבנייה, בשנה זו כל ענפי המשק צפויים לצמוח בקצב צנוע יותר מהשנה הקודמת. לפי בנק ישראל, ענף הבנייה צפוי לצמוח בקצב מרשים של 7% בשנת 2011, לעומת קצב חזוי של 4.8% השנה. עיקר התחזית לענף הבנייה, שמשקלו הוא כ-7% מהתוצר העסקי, מתבסס על גידול במספר סיומי הבנייה (145%), ועל גידול במספר התחלות הבנייה (18%), לעומת 2010.
נדגיש, כי ההתרחבות בבנייה נובעת מעלייה בהשקעות בבנייה למגורים כאשר, מנגד קיימת התכווצות בהשקעות בבנייה שאינה למגורים. לפי הערכת מיטב, אנו מצפים לצמיחה בשיעור של כ-4.4% בתוצר ריאלי של הסקטור העסקי, בכל אחת מהשנים 2010 ו-2011. אלו יביאו לכדי צמיחה בשיעור של 4% בתוצר המקומי הגולמי בכל אחת מהשנים הללו. עם זאת חשוב לציין כי גורמי הצמיחה בשנת 2010 יהיו שונים מאלו שיתמכו בפעילות בשנת 2011. כך, בעוד שב-2010 היצוא הוא מוביל הצמיחה, ב-2011 הצריכה הפרטית וההשקעות יתמכו בצורה משמעותית יותר בפעילות.
דיוני החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2010 בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הנגיד מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים – דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם. בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה, ובדיון בפורום המצומצם מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים, ושני חברי הנהלה נוספים המשתתפים בדיון, את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית ומתקיים דיון בדבר ההחלטה, ובסופו מתקבלת החלטת הנגיד. המשתתפים דנו בתוצאות הרביע השני של השנה שבו תוצר צמח בקצב של 4.6%, אשר משקף המשך צמצום של פער התוצר, ושיעור האבטלה שירד לרמה הקרובה לטרום המשבר – 6.2%. נראה כי הסיבה המרכזית להעלאת הריבית הייתה התפתחויות המחירים והאשראי בשוק הדיור. מחירי הדירות עלו ב-20% במהלך 12 החודשים האחרונים (עד חודש יולי) על רקע התרחבות מהירה באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה לצד התאמה איטית יחסית של הצע הדירות. המשתתפים ציינו כי על-פי הנתון האחרון שפורסם קצב עליית מחירי הדירות התמתן (0.7% ביוני-יולי לעומת 2.2% במאי-יוני), אולם מוקדם להעריך האם מדובר בשינוי מגמה של קצב עליית המחירים. לנוכח ההתפתחויות בשוק הדיור,
כמו כן,המשתתפים דנו בצורך לשקול נקיטת צעדים מאקרו-יציבותיים נוספים, נוסף על הצעדים של המפקח על הבנקים שנכנסו לתוקף בחודש יולי. בדיון צוין שהציפיות לאינפלציה משוק ההון ותחזיות החזאים לאינפלציה בשנה הקרובה נמצאות קרוב לגבול העליון של יעד יציבות המחירים למרות ציפיות להעלאה של הריבית המקומית כאשר הריביות בעולם צפויות להישאר נמוכות – גורם שצפוי לפעול לייסוף שער החליפין. לבסוף, המשתתפים ציינו כי העלאת הריבית ב-0.25 נקודות אחוז תואמת את תהליך ההתאמה ההדרגתית של הריבית לרמה "נורמלית" בהתחשב בתנאי המשק. זאת כאשר ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המתעוררים והמפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר נמוכות בחודשים הבאים. דיון זה, מצביע על כך שהמשך העלייה במחירי הדירות והמשך התרחבות מהירה באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה היוו הבסיס להעלאת הריבית. מבט קדימה להערכתנו, תנאי הרקע הטובים של המשק הישראלי, יחייבו המשך הריסון המוניטרי במהלך 12 החודשים הקרובים. העובדה כי רמת הריבית היא נמוכה מאוד (ואפסית בניכוי האינפלציה), מביאה לעלייה בהיקף המשכנתאות עקב עלות המימון הזולה. דבר זה תורם להמשך עליית מחירים בשוק הדיור עקב עודף ביקושים והיצע מצומצם.
עם זאת, נראה כי, אם לא תהיה הפתעה שלילית בתחום חוזי השכירות, הבנק המרכזי לא יעלה את הריבית עד סוף השנה הואיל וריביות הבנקים המרכזיים במשקים המתעוררים והמפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר נמוכות בחודשים הבאים ואם לא די בכך אזי ההרחבות הכמותיות נמצאות בכותרות. דברים אלו גורמים, בין השאר, לייסוף שקל כנגד הדולר ופוגע ביצואנים. בהתחשב בכך שאנו גם לא צופים עליה גבוהה במדד המחירים בחודש הקרוב (ציפייה לעלייה של 0.2% לחודש ספטמבר), תוך אי הפתעה שלילית משמעותית בתחום מחירי חוזי שכר הדירה וכי האינפלציה צפויה לעמוד ביעד של בנק ישראל (בין 1%-3%) לא תהיה סיבה משמעותית לנגיד הבנק לשנות את הריבית לחודש נובמבר.
 
שוק האג"ח – מגמה חיובית במרבית המדדים ועליה בציפיות האינפלציוניות בשבוע המסחר האחרון, נרשמו עליות מחירים במרבית מדדי האיגרות חוב בבורסת תל אביב. המדד הממשלתי צמוד עלה ב-0.6%, התל-בונד השקלי עלה ב-0.3%, התל-בונד 20 עלה ב-0.7% ומדד התל-בונד 40 עלה ב-1.1%. מדד איגרות החוב הממשלתיות השקליות, היה היחיד שרשם ירידה בערכו ותוך שהוא מאבד 0.2%, לעומת רמתו ביום חמישי הקודם. ככל הנראה, הייתה זו תוצאה משולבת של ירידות מחירים באיגרות החוב האמריקאיות, במיוחד בחלק הארוך ונהירה מסוימת לאיגרות החוב הצמודות למדד המחירים לצרכן, ייתכן עקב ציפיות גוברות בשוק למדד ספטמבר הגבוה מהצפוי.
כאמור, אגרות החוב הממשלתיות השקליות רשמו בשבוע המסחר הפסדי הון לכל אורך העקום. יחד עם זאת, התנועה לא הייתה זהה. התשואה לפדיון של האיגרת שלה מח"מ של כשנתיים עלתה ב-12 נ"ב. באיגרות בעלות מח"מ ממוצע של 10 שנים נרשמה עלייה בתשואה לפדיון של 6 נ"ב. כלומר מידת התלילות העקום הממשלתי השקלי פחתה בשבוע שחלף ב-6 נ"ב. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות רשמו השבוע עליות מחירים לאורך כל העקום. התשואה לפדיון באיגרות הקצרות נרשמה ירידה של התשואה לפדיון בשיעור חד יותר מהאיגרות בעלות המח"מ הבינוני-ארוך. לפיכך, העקום הממשלתי הצמוד הפך תלול יותר בשבוע שחלף ב-8 נ"ב. עם זאת, המנוף השפיע לחיוב בצורה משמעותי יותר על האיגרות הארוכות, וכך בסיכום שבועי, רשמו, לדוגמא, האיגרת אשר מיועדת להיפדות בעוד שנתיים (גליל 5472) עליה של 0.2% במחירה והאיגרת אשר מיועדת להיפדות בעוד עשר שנים (גליל 5903) התייקרה ב- 0.7%. עקב ירידת המחירים בממשלתיות השקליות ועליית המחירים בממשלתיות הצמודות, נרשמה עליה בציפיות האינפלציוניות.
בטווחים הקצרים נרשמה העלייה הגדולה ביותר. הציפיות האינפלציוניות לשנתיים עלו בשבוע שחלף ב-26 נ"ב והציפיות האינפלציוניות לעשר שנים עלו ב-11 נ"ב. כתוצאה ממהלך זה, ראוי לציין כי, כבר ביום ב' חלפו הציפיות האינפלציוניות את רף ה-3%. התפתחות זו עלול להקשות במידת מה על בנק ישראל, בניהול המדיניות המוניטרית, כאשר מן העבר השני הוא נלחם בחזית המט"ח וכל העלאה נוספת תקשה על המערכה. באפיק הקונצרני, נרשמה התפתחות חיובית למדי במהלך השבוע, כאשר איגרות החוב הציגו עליות מחירים. פער התשואה לפדיון בין מדדי התל-בונד 20 ו-40 לאיגרות הממשלתיות הצמודות הצטמצם השבוע ב-7 ו-18 נ"ב, בהתאמה. התל-בונד השקלי רשם ירידה חדה של 38 נ"ב בפער מול הממשלתי השקלי, וזה כתוצאה מהכיוונים המנוגדים אליהם פנו מחירי איגרות אלה.
בראייה קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תסתכם ב-2.4%, שהיא נמוכה משמעותית מהערכות השוק לתקופה זו. לפיכך, מידת האטרקטיביות של האפיק הצמוד היא נמוכה למדי, במיוחד לאור העובדה שהציפיות האינפלציוניות התגברו בשבוע שחלף, בצורה משמעותית. יתר על כן, לאור ההרחבה הכמותית המתבצעת ביפן והתוכניות לגבי מהלך דומה בארה"ב נראה כי מחירי האג"ח בעולם ובפרט בארה"ב יישארו גבוהים בתקופה הקרובה. אי לכך, נראה כי החלק הבינוני-ארוך של העקום הממשלתי השקלי מגלם את היחס הטוב ביותר שבין סיכוי לסיכון. הנפקות חוב ממשלתית השבוע גייסה הממשלה חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, על פני יומיים. במועד הראשון, ביום ב' (11/10), מכרה הממשלה כ-1.35 מיליארד שקל. בהנפקה נרשם יחס כיסוי חוב ממוצע של 4.5, אשר מעיד על הצלחת ההנפקה. במועד השני, גויסו כ-260 מיליון שקל. עיקר החוב הממשלתי שגויס השבוע היה באפיק השקלי.
כידוע, בחודש שעבר הנפיק האוצר, לראשונה, את האג"ח הממשלתית הצמודה 0841, אשר מועד פירעונה הוא בשנת 2041 והיא נושאת ריבית של 2.75%. ההנפקה בחודש הקודם היוותה מבחן לתגובת השוק לאג"ח זו, ומבחינת הביקושים, זו עברה בהצלחה (יחס הכיסוי עמד על פי 3.8). לפני שבועיים הרחיב האוצר את הסדרה ב-200 מיליון ש"ח ולאור ההצלחה (יחס כיסוי של פי 5.5) אנו צפויים לראות הרחבה נוספת של סדרה זו ב-18/10.
 
 
כללי: מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

 

צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

פעיל ואינו מוצג
דלג על פעיל ואינו מוצג
עבור לתוכן העמוד