שנת תש"ע* : סיכום השנה בשוק ההון

מעבר לדף הראשי של בורסה, מניות ושוק ההון

 

שוק המניות בישראל: "הכי טוב בבית" –

 

שוק המניות בת"א "הביס" את הרוב הגדול של שוקי המניות בעולם ראשיתה של תש"ע בהמשך המגמה החיובית מאוד שנרשמה בחצי השני של השנה שקדמה לה. אינדיקטורים משקיים חיוביים שהעידו על התאוששות המשק האמריקאי הקרינו באופן חיובי על שוקי המניות, ובישראל הנתונים, הן המשקיים ברמת המאקרו והן הדו"חות הכספיים ברמת החברות היו אף טובים יותר.

הריבית הבסיסית הנמוכה, אף שעלתה מעט בישראל, תמכה, כמובן, אף היא במגמה החיובית. וכך, מה-17.9.09 ועד 6.4.10, במהלכה של כחצי שנה גמא שוק המניות לא פחות מ-27% ומדד ת"א 25 הגיע לרמה של 1,238 נקודות, בדיוק באותה רמה בה ביקר לאחרונה ב-31.10.07 לפני המשבר והירידות החדות. מהלך העלייה החד היה, צריך לומר, מלווה גם בכמה גלים של מימושי רווחים, תיקונים טכניים, אבל במסגרת מגמה ברורה של עליות. בנקודה זו, שהייתה גם נקודת השיא הנוכחית של מדדי המניות בארה"ב, התפתח משבר האירו כאשר הוטל ספק לגבי יכולת פירעון החובות של יוון, ספרד ואחרות ב"מועדון ה-PIIGS".

משבר זה יצר גל של ירידות בשוקי המניות בעולם, שגם ת"א לא נמלטה ממנו. מדד ת"א 25 ירד בפרק זמן זה מרמה של 1,238 נקודות לרמה של 1,062 (1.7.10), ירידה של כ-14%, החדה ביותר שנרשמה מאז החלה ההתאוששות שלו במארס 2009.

מעבר למשבר באירופה, הכביד על שוק המניות המקומי, המעבר שלו ממעמד של "שוק מתעורר" למעמד של "שוק מפותח". מעבר זה גרם לכך שכל מנהלי ההשקעות הפאסיביים (קרנות אינדקס) היו חייבים למכור את אחזקותיהם, וכך גם מנהלי ההשקעות האקטיביים בשווקים המתעוררים, כאשר מנגד נרשמה בינתיים תנועת קונים קטנה בגלל משקלה הנמוך של ישראל במדד השווקים המפותחים. חודש יולי הביא עימו שינוי חיובי בשוקי המניות, שנמשך גם באוגוסט, וכך סוגר השוק שנה טובה עם עליות נאות מאוד במדדים המובילים.

מדד ת"א 25: 17.8%, מדד ת"א 100: 16.0% , מדד ת"א 75: 12.1%, מדד יתר 50: 6.2%.

ברמה הענפית בלטו מאוד מניות ענף הנפט עם 108.8%, ואחריהן, בהפרש ניכר, מניות הבנקים עם 18.5%, כאשר חולשה גילו מניות התל-טק 15: 1.6%- והנדל"ן 15: 3.6%. ואכן, ברשימת 10 המניות המובילות מקרב מניות ת"א 100 ניתן למצוא לא פחות מ-5 מניות מתחום חיפושי הגז שחלקן עברו במהלך השנה מת"א 75 (100) לת"א 25, וחלקן נכנסו לאחרונה למדד ת"א 100. הרבה מעל כולן: רציו - 621.6% בזכות קידוח לוויתן שטרם התברר סופית אם אכן יימצא בו גז ו/או נפט, ואחריה אבנר עם 115.7% (ראה טבלה).

לעומת זאת, ברשימת 10 המניות המפגרות ניתן למצוא עדיין לא מעט מניות נדל"ן שעיקר פעילותן בחו"ל, יחד עם מניות הייטק ועוד מגוון של חברות מתחומי פעילות שונים. הגרועות ביותר היו אלווריון (מניה דואלית) עם 56.0%- , דלק נדל"ן עם 53.5%- ואפריקה ישראל עם 53.0%- . חלק מ-10 המניות הגרועות ביותר, כמו אפריקה ישראל ודלק נדל"ן השתייכו למועדון הלא מכובד הזה גם בשנת תשס"ט.

זו הייתה גם שנה של לא מעט הנפקות, שהגדולה והבולטת שבהן הייתה של קבוצת עזריאלי.

 

"הכי טוב בבית": שוקי המניות בעולם

 

שוקי המניות בעולם השיגו במרבית השווקים תשואות נחותות בהשוואה לשוק המניות בת"א. מדד ה-S&P500 בארה"ב "עשה" תשואה דולרית של 0.1%-, מדד הנאסד"ק עלה ב-1.3% והדאו ג'ונס עלה ב-3.7%.

במונחים שקליים, התשואה גבוהה יותר בכ-2% לנוכח פיחות השקל כלפי הדולר. מי שהשקיע באירופה עשה עסקה גרועה מאוד. המדד היחיד שהרים את ראשו מעל המים, ולא במקרה, היה זה של ה-DAX הגרמני שעלה ב-3.8%, בעוד הבורסה של צרפת ירדה ב-8.5%, הבורסה של ספרד צנחה ב-13.8% וזו של יוון איבדה 39.3% משוויה. במונחים שקליים התמונה הייתה הרבה יותר גרועה לנוכח התחזקות השקל מול האירו, וכך מי שהשקיע אפילו בבורסה הגרמנית, היותר טובה, ולא גידר את השקעתו בשקלים, הפסיד במונחים שקליים 8.3%.

ביפן צנח הניקיי ב-13.9%, ולנוכח עוצמתו של היאן, ההפסד למשקיע בשקלים היה נמוך יותר: 5.2%- . הבורסה של הודו הייתה בין הטובות באסיה עם עלייה של 7.7%, ולעומתה סין שהכל דיברו בשבחה צנחה ב-14.7%. ואם נעבור לדרום אמריקה נגלה שגם הבורסה המדוברת של ברזיל לא עשתה גדולות ונצורות ועלתה ב-8.9% בלבד, ודווקא הבורסה של צ'ילה, מדינה שעברה רעידת אדמה קשה, נסקה ב-35.9% והייתה אחת הבורסות הטובות בעולם בשנת תש"ע.

בהסתכלות גלובלית, שוק המניות בת"א מצוי במקום ה-23 מתוך כ-90 בורסות. הבורסות המובילות היו אלה של בנגלדש וסרילנקה עם 117.5% ו-91.4% בהתאמה.

 

שוק איגרות החוב

 

שוק איגרות החוב המקומי המשיך להניב בשנה החולפת תשואות נאות ביותר, וזה אמור ביחס לכל הסוגים השונים שלהן: ממשלתיות וקונצרניות, צמודות מדד ושקליות. הריבית הנמוכה הסיטה הרבה מאוד כספים מהפיקדונות לכיוון איגרות החוב הממשלתיות בכל העולם, ובעיקר – לכיוון של איגרות החוב הממשלתיות של המדינות החזקות, ובראשן ארה"ב וגרמניה, ובמיוחד בעת משבר.

מגמה זו שביטאה נהירה לאג"ח בטוח, השפיעה באופן חיובי גם על אג"ח ממשלת ישראל. מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-7.5%, כאשר צמודות המדד משיגות תשואה גבוהה יותר מאיגרות החוב השקליות הלא צמודות: 9.8% לעומת 7%. זאת, מול אינפלציה שהסתכמה ב-1.8% בלבד. אכן, תשואה מרשימה בכל קנה מידה.

אבל, המספרים האלה אינם מספרים את כל הסיפור. היה הבדל ניכר בין אלה שהשקיעו באג"ח לטווח קצר לאלה שהשקיעו באג"ח לטווח ארוך. במקטע הצמוד, אג"ח עד שנתיים סיפקו תשואה של 1.3% בלבד, אג"ח ל-2-5 שנים: 5.0% ואילו אג"ח ל-5-10 שנים סיפקו תשואה של 11%. אותה תופעה ניתן לראות גם באג"ח הלא צמוד, כאשר שחרים עד שנתיים סיפקו תשואה של 2.6% בלבד, בעוד אג"ח ליותר מ-5 שנים הניבו 10.9%.

השיפור במצב הכלכלי בישראל גרם לכך שהמרווחים שבהם נסחרות איגרות החוב הקונצרניות, הצטמצם מאוד, ובמלים אחרות, איגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעורים גבוהים יותר מאיגרות החוב הממשלתיות. מדד איגרות החוב הקונצרניות עלה ב-17%, יותר מכפול מעליית איגרות החוב הממשלתיות, ומדדי התל בונד 20 וה-40 נסקו ב-12.3% וב-15.5% בהתאמה. אג"ח לא מדורגות עלו בשיעור חד הרבה יותר של כ-25%. מומחי "מיטב" מציינים, כי עיקר העלייה באיגרות החוב הקונצרניות נרשם בחלק הראשון של השנה, בעוד שעיקר העלייה בשוק איגרות החוב הממשלתיות התנקז לארבעת החודשים האחרונים שלה, וזאת בהשפעה ברורה של העלייה שנרשמה באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב.

ב"תפר" שבין המניות לבין שוק האג"ח, מצויות איגרות החוב להמרה, שהניבו תשואה נאה ביותר של 21.0%. אחד האפיקים המאכזבים ביותר בתחום השקלי היה זה של הגילונים, שמדדם עלה ב-1.3% בלבד, אם כי יותר מן המק"מ שעלה ב-0.7% בלבד נוכח הריבית הנמוכה.

שנת תש"ע הייתה גם השנה הראשונה שבה עמד למבחן כל נושא הסדרי החוב של חברות שנקלעו לקשיים עסקיים, רבות מהן חברות נדל"ן שפעלו בחו"ל, ובעיקר – במזרח אירופה ובארה"ב. במהלך השנה גובשו עשרות הסדרי חוב כאשר גולת הכותרת שלהם היה ההסדר של אפריקה ישראל. אחד מלקחי המשבר היה החולשה המובנית שהייתה קיימת בשוק איגרות החוב הקונצרניות מבחינת רמת הבטחונות שניתנה באשראי החוץ-בנקאי מול האשראי הבנקאי והקלות היחסית של גיוס הון בשוק הזה. על רקע זה הוגש דו"ח חודק שמשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בגופים מוסדיים בבואם להשקיע באיגרות חוב הן בשוק הראשוני – שוק ההנפקות, והן בשוק המשני – במסחר בבורסה.

בנוסף, הדו"ח מעמיד דרישות מינימום מסוימות שצריכות להתקיים בהנפקות כדי להכשיר אותן בעיניים של גוף מוסדי. המלצות הדו"ח עומדות "להיכנס לפעולה" בעוד כחודש. שוק ההנפקות בשנת תש"ע בזירת האג"ח היה מאוד תוסס ודינמי אחרי הקיפאון שאפיין תחום זה בחצי הראשון של שנת תשס"ט על רקע המשבר הכלכלי.

כניסת כספים חזקה לקרנות הנאמנות יצרה ביקושים ערים להנפקות שנסגרו לא אחת בחיתום יתר. ההנפקות שנעשו בעלויות הולכות ופוחתות סייעו להרבה חברות במיחזור חובותיהן. שוק המט"ח: יציבות מול הדולר, תיסוף חזק מול האירו ונפילה (שנה נוספת) מול היאן היפני התנהגות השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם היא, כמובן, פועל יוצא של התנהגות המטבעות האלה בשווקים הפיננסיים העולמיים ויחסי הכוחות הנוצרים ביניהם.

מעבר לכך, פועלים הגורמים המקומיים – תנועות ההון אל ישראל וממנה, תנועות הון פיננסיות ותנועות הון ריאליות. לאלה מתווספת פעילותו של בנק ישראל שמנסה באורח מלאכותי ל"תחזק" את שער השקל/$ ושער השקל-אירו, שני שוקי הייצוא הגדולים של ישראל, ברמה שתבטיח רווחיות לייצוא.

במהלך השנה החולפת בנק ישראל הקטין בהדרגה את עוצמת התערבותו בזירת המט"ח, עד שבחודש יוני-יולי נעלמו עקבותיו מהשוק וחזרו בראשית אוגוסט לאחר העלאת הריבית על ידו. בשנת תשס"ט הצליח בנק ישראל לייצר פיחות של ממש כלפי כל מטבעות יעדי הייצוא של ישראל.

לעומת זאת, בשנת תש"ע, נלחם בנק ישראל רק כדי לייצב ולבצר את מה שהשיג בשנה הקודמת. במבחן התוצאה, השקל אכן פוחת מול הדולר, אבל בשיעור מזערי של 2.1%, כאשר בנק ישראל מסתייע בהתחזקות הניכרת של הדולר מול האירו על רקע המשבר בגוש האירו. ואכן, השקל התחזק בשיעור של 11.7% מול האירו. אבל המטבע שהיה כוכב שוקי המט"ח בעולם היה היאן היפני. הוא התחזק בלא פחות מ-10% מול השקל, אחרי ששנה קודם לכן הוא נסק בלא פחות מ-27%!

 

לסיכום - מאחלים לכל המשקיעים שנה טובה!

 

צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

פעיל ואינו מוצג
דלג על פעיל ואינו מוצג
עבור לתוכן העמוד