לא קלים הם חייהם של מחזיקי אגרות החוב הקונצרניות / ערן סטפק, מנהל השקעות

למידע נוסף ומעבר לדף הראשי של : שוק ההון

לא קלים הם חייהם של מחזיקי אגרות החוב הקונצרניות, ולא רק בשל אחזקתם בחברות שהסתבכו בעסקיהן ויכולתן לשרת את חובן כלפיהם מוטלת בספק. בנוסף, בחלק מן המקרים, נאלצים המחזיקים גם להתקוטט בינם ובין עצמם, כשמדובר בסדרות שונות של אותה חברה, ולעיתים, בצר להם, נאלצים אף להיאבק גם במחזיקי אגרות החוב "במשפחה", קרי של חברות האם, הבת וכיוצא באלה.

 

זה המצב המתרחש בימים אלו בחברות סיביל יורופ וסיביל ג'רמני, חברת האם והבת בהתאמה, שעה ששתי החברות אינן יכולות לפרוע את חובן למחזיקי אגרות החוב שלהן, ואילו אלו האחרונים נאלצים לא רק להתמודד מול החברות, אלא גם בינם לבין עצמם בשל היתכנות לניגודי אינטרסים.

על פניו, וכפי שמשתקף ממחירי הבורסה (כ- 20 אגורות בסיביל יורופ, וכ-30 אגורות בסיביל ג'רמני), מצבם של מחזיקי אגרות החוב של חברת האם גרוע יותר, שכן עיקר נכסיה נמצאים בחברת הבת, סיביל ג'רמני, שאף היא, כאמור, אינה יכולה לשרת את חובה. מכאן, שגם אם מחזיקי אגרות החוב של חברת האם יחליטו כי הם מעוניינים "לקחת" את החברה לידיהם, ולזכות בשליטה מלאה (100% מהחברה), על פי ההלכה שהונהגה בפסק דין שטאנג, או בדרך אחרת, הרי שכלל לא ברור מה יהיה שווי אחזקתם במניות חברת הבת, שכן מה תהיינה שוות מניות אלו, שעה שחברת הבת (סיביל ג'רמני) אינה מצליחה לעמוד בהתחייבויותיה?

למרות המחלוקות והמצב הסבוך, נראה, כי נכון לעכשיו שתי החברות, שהסתבכו, כמו רבות מהחברות הבורסאיות בישראל, בהשקעות נדל"ן כושלות באירופה, עולות על מסלול ההסדר, לאחר שבשתיהן נבחרה נציגות, האמורה לנסות ולגבש הסדר חוב, אולם נראה כי רחוקה מלהיאמר המילה האחרונה בהן בהקשר זה ועוד צפויות התפתחויות, הן באספקטים של כל חברה מול מחזיקי אגרות החוב שלה והן במתח המובנה בין המחזיקים של חברת הבת לאלו של חברת האם.

 

גם בקבוצת החברות שבמקור היו תחת חברת אזורים: לגנא-אנגל אירופה-אנגל משאבים, לא היה כמעט רגע דל בשנה האחרונה, לאחר ששלושתן, שגייסו חוב בהיקף של מאות מיליוני ש"ח, קרסו זו אחר זו, כשבדומה למקרה סיביל, גם במקרה זה עיקר הנכסים מצויים בחברה הנמצאת בקצה הנמוך של אשכול החברות, אנגל משאבים.

בעוד שבלגנא, בשל העדר חלופה ריאלית אחרת, הועמדו אגרות החוב לפרעון מיידי, כך שהחברה למעשה הועברה לידי הנושים, הרי שבחברת הבת (אנגל אירופה) והנכדה (אנגל משאבים) ניסו ומנסים כבר תקופה ארוכה להגיע להסדרים, כל אחת בנפרד ולעיתים כהסדר כולל, על מנת לנסות ולמקסם את תשואתם של הנכסים הנמצאים באנגל משאבים.

כביכול, גם במקרה זה מחזיקי אגרות החוב של אנגל אירופה נמצאים במצב קשה בהרבה, שכן עיקר הנכסים נמצאים כאמור באנגל משאבים, כשזו האחרונה אינה מצליחה לשרת את חובותיה, כך שבדומה למחזיקי אגרות החוב של סיביל יורופ, גם אם יהפכו מחזיקי אגרות החוב של אנגל אירופה לבעלי 100% מהחברה, לא ברור מה יוכלו לקבל בכובעם זה.

דא עקא, המצב סבוך הרבה יותר היות ולמחזיקי אגרות החוב של אנגל אירופה הומחה שיעבוד, שהיה שייך במקור לחברת האם, ולכן הם חובשים כובע נוסף, כנושים מובטחים של חברת הבת (אתעלם כאן מהדיון המשפטי בדבר היכולת לתקוף משפטית את השיעבוד), כשלא ברור מה שוויו האמיתי של שיעבוד זה, שכן הוא שיעבוד שני לאחר בנק, כשבנוסף, לבנק יש את הזכות לבצע "הצלבות" של חובות, גם באמצעות הנכסים הנ"ל המשועבדים לו.

לאחר מספר חודשים בהם קמו ונפלו הצעות שונות להשקעה בחברה, נותרה על השולחן רק הצעתה של קבוצת GBES, שאמורה לעבור את אישורן של אסיפות המחזיקים הן באנגל אירופה והן באנגל משאבים, כשהראשונה כבר אישרה אותה השבוע, אולם האחרונה טרם עשתה כן, ולכן עדיין לא ידוע מה יעלה בגורלה: האם תאושר כפי שהיא, האם תשופר ולמי מהנמצאים על צלעות הטרפז (מחזיקי אג"ח אנגל משאבים, מחזיקי אג"ח אנגל אירופה, החברה, קבוצת המשקיעים) האם תיפול ותחתיה יצוץ משקיע חדש וכ"ו.

 

נסיים בעוד מקרה של אם ובת, החברות אלדן טק ורילון, שם דווקא מחזיקי אגרות החוב אינם מתקוטטים, אולם לחברת האם, אלדן טק, יש קושי לשרת את חובה למחזיקי אגרות החוב שלה, שבמקור אמור היה להיות משולם בחודש מרץ 2010, אך טרם בוצע.

לאחר שגיבשה הסדר חוב עם מחזיקי אגרות החוב שלה, שבבסיסו דחייה של כשלושה חודשים בתשלום הקרן והריבית, ובמקביל העלאת הריבית ומתן שיעבודים שונים, סיכמה החברה עם חברת טאו על עסקה משולבת שבה טאו תמכור קרקע לחברת הבת, רילון, תמורת מניות החברה הבת ומזומן, ואילו במקביל יוקצו לטאו 13% ממניות אלדן טק, שתמורתן, כ- 10 מיליוני ש"ח, אמורה לממן את תשלום הקרן הנדחה. היות ומדובר בעסקת בעלי עניין צריכים בעלי המניות של רילון לאשר אותה,

אולם אסיפה זו טרם כונסה, כך שלא ניתן לדעת בשלב זה האם הם יתמכו בה אם לאו. הסיבה לכך שהאסיפה טרם נתבקשה להתכנס היא שהרשות לניירות ערך דורשת הבהרות שונות מהחברה בטרם האסיפה, כשבינתיים מאריכות שלושת החברות (טאו, אלדן טק ורילון), את המועדים הסופיים לקיום העסקאות, שאמורות היו להתבצע, אם היו מאושרות כנדרש, בסוף חודש יוני.

יחד עם זאת, נראה, שבחברות מבינים כי יתכן שהעיכובים ימשכו למעלה מהצפוי, כך שבדיווחן האחרון נמסר כי הן שוקלות לשנות את תנאי ההסכמים המדוברים, כפוף, כמובן לאישורים הנדרשים על פי דין.

 

צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

פעיל ואינו מוצג
דלג על פעיל ואינו מוצג
עבור לתוכן העמוד