מדד (הביומד) החלומות- רבעון 2 - 2010

מדד הביומד, שקיבל את הכינוי "מדד החלומות" עצם היותו מורכב מחברות חלום הן מבחינת המוצרים שמפתחות החברות והן מבחינת פוטנציאל הרווח שטמון בהשקעה מוצלחת, כלל בתחילת דרכו 25 חברות בעלות שווי שוק מצטבר של כ-10.1 מיליארד ₪. בסוף חודש מאי נכללות במדד כבר 27 חברות, אולם שווי השוק הכולל של המדד ירד עד כדי 8.7 מיליארד ₪.

למידע נוסף ומעבר לדף הראשי של : שוק ההון


מדד הביומד - מדד החלומות

 

"שוק המניות יעיל מאוד בהעברת נכסים מן המשקיע חסר הסבלנות למשקיע הסבלני" (וורן באפט, המשקיע המפורסם בעולם ואחד מגדולי המשקיעים במאה השנים האחרונות). משפט זה, שנאמר לפני עשרות שנים, הוא גם המשפט הראשון שעולה בראשי כאשר אני חושב על מדד הביומד החדש והמסקרן שהושק בתחילת חודש מרץ השנה בבורסת תל אביב. זאת, מהסיבה הפשוטה שסבלנות היא התכונה החשובה ביותר למשקיעים במניות שנכללות במדד החדש. אסביר מדוע בהמשך.

לידתו של מדד

מדד הביומד, שקיבל את הכינוי "מדד החלומות" עצם היותו מורכב מחברות חלום הן מבחינת המוצרים שמפתחות החברות והן מבחינת פוטנציאל הרווח שטמון בהשקעה מוצלחת, כלל בתחילת דרכו 25 חברות בעלות שווי שוק מצטבר של כ-10.1 מיליארד ₪. בסוף חודש מאי נכללות במדד כבר 27 חברות, אולם שווי השוק הכולל של המדד ירד עד כדי 8.7 מיליארד ₪. המדד, שהחל בקול תרועה נסחר כחודשיים אחרי בקול ענות חלושה. מיום ההשקה סובל מדד הביומד מתנודות שערים חדות ועל אף שבתחילת הדרך זינק המדד בחדות, הירידות החדות בשוקי המניות בארץ ובעולם הכריעו גם את מניות הביומד, ששינו כיוון ומאז הן במגמת ירידה. בהשוואה למדד ת"א 25, שכולל את 25 החברות הגדולות בבורסת תל אביב, מיום ההשקה (1.3) ועד לסוף חודש מאי (27.5) ירד מדד הביומד ב-17.2% לעומת מדד ת"א 25 שנחלש ב-7.0% בלבד.

 

חלוקה בין תחומי הפעילות השונים של החברות במדד, נכון לסוף מאי 2010:

ציוד ומכשור רפואי

פיתוח תרופות

חברות אחזקה

חממות ביוטכנולוגיה

אחר

מזור טכנולוגיות

ביוליין אר אקס

כלל ביוטכנו

ביומדיקס

אבוג'ן (שיפור תכונות בצמחים)

איתמר מדיקל

קמהדע

ביו-סל

גיוון אימג'ינג

אינטק פארמה

הדסית ביו

די מדיקל

כן פייט ביופרמה

ביו לייט

שמיר אופטיקה

ביונדווקס

בריינסוויי

די פארם

אקסלנז ביוסיינס

קומפיוגן

מיקרומדיק

נסווקס

מדיגוס

ביוקנסל

לייפוייב

פרוטאולוגיקס

מדיקל

33.6%

38%

18%

1.7%

8.2%

מניות ביוטכנולוגיה - השפעות קצרות טווח על חברות לטווח ארוך

הנתונים הללו מספרים את סיפורו של מדד הביומד וחברות הביוטכנולוגיה שמרכיבות אותו בארץ לאורך השנים האחרונות - תנודות של עשרות עד מאות אחוזים על פני טווחים קצרים, כאשר ברוב המקרים לא ניתן לייחס את השינויים החדים בשערי המניה למצב החברה או לדיווח מהותי שפרסמה, אלא בעיקר לתנודות בשוקי המניות.

השאלה שאיתה מתמודדים המשקיעים, בעיקר בחברות הנסחרות בתל אביב שרובן עדיין בשלבי פיתוח שונים ועדיין לא בשלב המסחרי, היא מדוע השפעות קצרות טווח בשוקי המניות, שנגרמות בשל נתוני מאקרו כלכליים חיוביים או שליליים משפיעים בצורה חדה כל כך על חברות שבנויות על מחקר ארוך טווח , שאת התוצאות שלו נקבל רק בעוד מספר חודשים או שנים? ואם כך המצב, ונגזר עלינו לפעול בשוק שהתנודות בו קיצוניות, כיצד בוחרים באילו חברות כדאיות להשקעה ומהם הפרמטרים לפיהם יש לבחון השקעה בחברה מתחום הביומד?

הסבר אחד לירידות השערים החדות במניות הביומד בתקופות משבר ניתן לייחס לעובדה שמרבית החברות בענף נמצאות עדיין בשלבי הפיתוח. מצב זה, בו החברה שורפת מזומנים ללא הכנסות גורם לכך שחלק גדול מהחברות יזדקקו לגיוסי הון לאורך השנים בכדי שיוכלו להמשיך בפעילותן. מכיוון שבתקופות משבר קשה ביותר לגייס הון דרך, קיים חשש לגבי עתידן והשמך פעילותן של חברות הזקוקות נואשות למזומנים. זהו כמובן לא ההסבר היחיד, שכן לא כל החברות בענף זקוקות לסבב גיוסים נוסף ובאפשרותן להמשיך ולפעול עוד מספר שנים ללא כל קושי. על כן, מומלץ לבדוק אם החברות המועמדות להשקעה מחזיקות יתרות מזומנים מספקות לעומת קצב שריפת המזומנים שלהן בכדי למנוע בעיות נזילות בתקופות יובש.

"כשיש לך משהו קצת מוזר, שאיננו דומה לשום דבר, אתה מתחיל לקוות שיש לו כל מיני כוחות" (רומן גארי). המשפט הזה מוביל אותנו לגורם השני אשר עשוי להסביר את התנודות החדות במדד וזהו הגורם האנושי. מרבית מהמניות בסקטור הינן "חברות חלום", והצלחה בניסוי יכול להזניק את שווי החברה במאות אחוזים. מצד שני, כישלון, יחתוך את שווי המניה בעשרות אחוזים. ציבור המשקיעים, אופטימי מטבעו, ועל כן נכנס להשקעה בחברות ללא הבנה בסיסית ואמיתית של תחום הפעילות של אותן חברות. לדוגמא, חלק מן המשקיעים אף לא מכיר את החברות בשמן המלא ולעיתים ההשקעה מבוססת על טיפים מחברים או בני משפחה בלבד. בתקופות של עליות הכסף זורם לשוק המניות והחברות יעלו בחדות ללא הצדקה כלכלית. בחלק גדול מהמקרים, בתקופות של משבר בשווקים, כאשר הציבור "בורח" מהשוק, הראשונות "לחטוף" הן אותן מניות שזינקו כחלק מתנועת ה"עדר" המפורסמת.

נקודת התייחסות נוספת שצריך לקחת בחשבון לפני שנכנסים להשקעה בתחום, היא מהו הפורטפוליו של החברה בה מעוניינים להשקיע? חברה בעלת מוצר אחד בלבד מסוכנת יותר מחברה בעלת מספר רב של פיתוחים בתחומים שונים. נזכיר את חברת פארמוס, שנכשלה בשנת 2005 בשלב הסופי של הפיתוח של תרופה לטיפול בשבץ ומנית החברה קרסה ומאות מיליוני שקלים נמחקו כלא היו. בנוסף, יש להתייחס לשלב הפיתוח בו נמצאת החברה: ככל שהחברה בשלב מתקדם יותר היא קרובה יותר למסחור הפעילות שלה והסיכון בה קטן.

לסיכום, כאשר בוחנים חברות הביומד בישראל יש להביט מעבר לגרפים. תמונת המצב כיום היא חיובית ובישראל פועלות כיום מספר חברות עם פיתוחים מעניינים כדוגמת הקסדה של ברנסווי, משאבת האינסולין של די מדיקל, טיפול חדשני לסרטן של קיורטק מבית כלל ביוטכנולוגיה או ייצור תרופות שמופקות מתאי גזע של גזר על ידי פרוטליקס. זה רק קצה הקרחון של פוטנציאל החברות שנסחרות במדד, אולם שוב, מילות המפתח הן סבלנות וזהירות.

אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

צור קשר
דלג על צור קשר

לפרטים נוספים ולקבלת הצעה

פעיל ואינו מוצג
דלג על פעיל ואינו מוצג
עבור לתוכן העמוד